מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-13 בספטמבר 2010 של ה-Archives of Internal Medicine, עולה כי נמצא קשר בין שימוש בתרופות מקבוצת ה-Non-steroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) ובין סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים כרוני.

החוקרים כותבים כי מצבי דלקת שונים עלולים לגרום להופעת פרפור פרוזדורים. לדבריהם, בעבודות קודמות נמצא קשר בין שימוש בקורטיקוסטרואידים ובין סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך האם קיים קשר בין שימוש ב-NSAIDs ובין הפרעת הקצב העלייתית.

החוקרים ערכו חיפוש במאגר ה- General Practice Research Database (GPRD) הבריטי, ואיתרו מטופלים בני 40-89 שנים שאובחנו בשנת 1996 לראשונה עם פרפור פרוזדורים. לאחר מכן שלחו החוקרים לרופאים המטפלים שאלון ע”מ לאשר את האבחנה, וכך אותרו 1,035 מטופלים עם פרפור פרוזדורים כרוני חדש ו-525 מטופלים עם פרפור פרוזדורים התקפי חדש. החוקרים ערכו 2 ניתוחי מקרה-ביקורת לבדיקת הקשר בין שימוש ב-NSAIDs או קורטיקוסטרואידים ובין פרפור פרוזדורים כרוני או התקפי, עם קבוצת ביקורת בת 5,000 משתתפים שנבחרו באקראי לכל ניתוח.

החוקרים סיווגו את השימוש בתרופות לשימוש בהווה (המרשם האחרון ניתן עד חודש לפני המחקר), שימוש לאחרונה (המרשם האחרון ניתן עד 6 חודשים לפני המחקר) או שימוש בעבר (המרשם האחרון ניתן למעלה מ-6 חודשים לפני המחקר).

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין שימוש בקורטיקוסטרואידים בהווה ובין סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים כרוני (Rate Ratio 2.49, 95% CI 1.56-3.97), כאשר הסיכון עלה ככל שעלה מינון התרופה. עם זאת, לא נמצא קשר מובהק בין שימוש בקורטיקוסטרואידים לאחרונה ובין עלייה בסיכון לפרפור פרוזדורים.

בנוסף, נמצא קשר בין שימוש ב-NSAIDs בהווה ובין סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים כרוני (Rate Ratio 1.44, 95% CI 1.08-1.91). החוקרים מציינים כי הסיכון היה גבוה יותר במשתתפים שקיבלו טיפול ארוך טווח ב-NSAIDs, והסיכון הגבוה ביותר נצפה במשתתפים שנטלו את התרופות למשך שנה או יותר (Rate Ratio 1.8, 95% CI 1.2-2.72). במקרה זה, לא נצפה קשר בין מינון התרופה ובין הסיכון, אשר נחלש ככל שעבר זמן רב יותר מאז הפסקת הטיפול.

כאשר בדקו החוקרים בנפרד כל אחת מהתרופות מקבוצת ה-NSAIDS עדיין נמצא קשר בין הטיפול ובין סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים, אך הקשר איבד ממובהקותו והרווח בר סמך כלל את 1 בכל המקרים. לדבריהם, הדבר נובע ככל הנראה מעוצמה סטטיסטית לא מספקת. כמו כן, השימוש ב-NSAIDs לא נקשר לפרפור פרוזדורים התקפי.

במחקר לא נמצא קשר בין שימוש ב-Paracetamol ובין פרפור פרוזדורים כרוני או התקפי.

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי הקשר בין קורטיקוסטרואידים ובין פרפור פרוזדורים תואר כבר בעבר, ולכן אינו מפתיע. הם מוסיפים כי במחקר נמצא קשר גם בין שימוש ב-NSAIDs ובין סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים כרוני, אך מדגישים כי לא ניתן לקבוע סיבתיות. לדבריהם, מצב דלקתי עשוי להסביר את הקשר, שכן הוא עלול להגביר את הסיכון לפרפור פרוזדורים, וגם מסביר את הטיפול בתרופות.

Arch Intern Med. 2010;170(16):1450-1455

לידיעה ב-NeLM