מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות ניתוח INR של מחקר ה- RE-LY שפורסם בירחון ה- Lancet, עולה כי dabigatran (Pradaxa) אינו נחות במינון הנמוך וטוב יותר במינון הגבוה מ- warfarin (קומדין Coumadin) במניעת שבץ בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא קשר לאיזון ה- INR (international normalized ratio) הממוצע המושג באמצעות קומדין.

מן התוצאות העיקריות של מחקר ה- RE-LY שפורסמו ב- 2009, עולה כי dabigatran מנע אירועי שבץ ותסחיפים פריפריים בחולים עם פרפור פרוזדורים, באופן יעיל יותר משמעותית מקומדין במינוניו הגבוהים, ובאותה מידה תחת מינון דומה.

הניתוח הנוכחי בודק באופן ספציפי את רמות איזון ה- INR ב- 951 אתרים שהשתתפו במחקר, כך שה- INR הממוצע בכל אתר משמש כנקודת ייחוס עבור כל החולים שטופלו באותו מרכז רפואי.

לדברי החוקרים, גם במרכזים בהם איזון ה- INR היה מצוין, dabigatran לא היה נחות במינון של 110 מ”ג, וטוב יותר במינון של 150 מ”ג בהשוואה לקומדין, במניעת שבץ או תסחיפים סיסטמיים.

שיעורי דימומים תוך גולגולתיים היו נמוכים יותר בשתי קבוצות המינון של dabigatran בהשוואה לאלו שנצפו בקבוצה שטופלה בקומדין, ואירועי דימום חריף הופיעו בשיעור דומה לאלו שנצפו בקבוצת הקומדין, ללא קשר לאיזון ה- INR ברחבי האתרים שנבדקו.

באשר למינון 150 מ”ג של dabigatran, הופיעו פחות אירועי דימום בקבוצה זו בהשוואה לאלו שטופלו בקומדין באלו שנמצאו בטווח הנמוך של זמן בטיפול (TTR – time-in-treatment-range), ולא הודגמו הבדלים בהשוואה לאלו שנמצאו בטווח הגבוה של TTR.  עבור אלו שטופלו במינון של 110 מ”ג, אירועי דימום חריף היו פחות שכיחים בקבוצה זו ללא קשר ל- TTR.

החוקרים מסכמים כי ממצאיהם תומכים בעליונות של טיפול ב- dabigatran במינון של 150 מ”ג פעמיים ביום , וכן מדגימים כי טיפול במינון של 110 מ”ג פעמיים ביום באותה התרופה אינו נחות מטיפול בקומדין, במושגים של מניעת שבץ בחולי פרפור פרוזדורים.  זאת, ללא קשר לאיכות האיזון של ערכי ה- INR באותו מרכז רפואי.

יחד עם זאת, הודגמו שיעורים נמוכים יותר של שבץ לא המורגי באלו שטופלו משך זמן ארוך יותר בקבוצת הקומדין, ממצא העולה בקנה אחד עם ממצאים ממחקרים קודמים.  על כן, dabigatran במינון 150 מ”ג לא היה טוב יותר מקומדין בהורדת הסיכון לשבץ לא המורגי באלו שנמצאו בטווחי הטיפול הממושכים יותר.

במאמר מערכת נלווה נכתב כי ניתוח ה- INR של מחקר ה- RE-LY תומך בהנחה לפיה חולים אשר אינם עומדים בקריטריונים לקבלת קומדין, עשויים להיות מתאימים לנטילת תרופות נוגדות קרישה חדשות יותר, דוגמת dabigatran, על אף שיתכן כי מוקדם מדי לקבוע בוודאות.

כעת, ממליצים הכותבים, יש להפנות משאבים לטובת פתרון בעיית איזון ערכי ה- INR במינון קומדין, לאור העובדה לפיה ערכי ה- INR היו שונים משמעותית לפי משך הטיפול בקומדין.

Lancet 2010

Lancet 2010, editorial

לידיעה ב- heartwire