טיפול מוקדם ואינטנסיבי בליפיטור עשוי לצמצם את ההיארעות של פעימות חדריות מוקדמות בחולים עם תסמונת כלילית חריפה (מתוך Cardiology Journal)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט של ירחון Cardiology Journal עולה כי טיפול מוקדם ואינטנסיבי להורדת רמות השומנים בדם עשוי להוריד את ההיארעות של פעימות חדריות מוקדמות (Ventricular premature beats, VPBs) או Non-sustained ventricular Tachycardia (NSVT) בחולים לאחר תסמונת כלילית חריפה.

החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים הוכיחו שסטטינים הינם בעלי השפעה מועילה בהורדת שיעור התמותה לאחר תסמונת כלילית חריפה. השפעה זו יוחסה בעיקר להורדת רמות הכולסטרול בדם ולפיכך עיכוב ההתקדמות של טרשת עורקים. עם זאת, הם מציינים כי ראיות חדשות מציעות כי השפעתם המועילה של תכשירים אלו עשויה לפעול גם באמצעות מנגנונים נוספים, לרבות שיפור תפקוד האנדותל, עיכוב פעילות הטסיות ושגשוג תאי השריר החלק, באופן המביא להגברת היציבות של נגעים טרשתיים ומחליש את הדלקת הווסקולארית. הם מזכירים כי מחקרים אשר פורסמו לאחרונה הראו כי יתכן ולסטטינים גם השפעות אנטיאריתמיות, כפי שעולה הן ממודלים ניסיוניים והן ממחקרים בבני אדם.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הערך הפרוגנוסטי של טיפול מוקדם ואינטנסיבי להורדת רמות השומנים בדם ביחס להתפתחות VPBs ו-NSVT בחולים עם תסמונת כלילית חריפה, אותה הגדירו כ-STEMI, NSTEMI ותעוקת חזה בלתי יציבה.

לשם כך, נכללו במחקר 586 חולים עם תסמונת כלילית חריפה אשר הוקצו אקראית לאחת משתי קבוצות. הקבוצה הראשונה ובה 289 חולים קיבלה את הטיפול המקובל בסטטינים- Atorvastatin במינון של 10 מ”ג ליום. לעומתם, 297 החולים בקבוצה השנייה קיבלו טיפול מוקדם ואינטנסיבי בסטטינים- Atorvastatin במינון 60 מ”ג מיד בתחילה ולאחר מכן מינון אחזקתי של 40 מ”ג ליום. החוקרים העריכו את התדירות של הפרעות הקצב האמורות באמצעות ניטור הולטר לאחר שחרור החולים מבית החולים (למשך 24 עד 72 שעות).

החוקרים מדווחים כי 77 חולים (11.8%) הראו NSVT, וכי בהשוואה לאלו שלא הראו הפרעת קצב זו, נטו להיות מבוגרים יותר ולהראות סיפור רקע של אוטם לבבי, סוכרת, פרפור פרוזדורים ומקטע פליטה של פחות מ-40%.

בנוסף, נמצא כי פעימות חדריות מוקדמות ירדו משמעותית בתדירותן בקבוצת החולים שקיבלו טיפול מוקדם ואינטנסיבי (p<0.01 בניטור הולטר של 24 שעות; p<0.001 בניטור של 72 שעות). ירידה משמעותית נצפתה גם ביחס לתדירות ה-NSVT בקבוצה זו (p<0.01 בניטור של 24 שעות; p<0.001 בניטור של 72 שעות). לא נצפו לדברי החוקרים תופעות לוואי בשתי קבוצות המחקר.

החוקרים מסכמים כי טיפול מוקדם ואינטנסיבי בתכשירים להורדת רמות השומנים בדם עשויה להוריד את התדירות של הפרעות קצב מסוג פעימות חדריות מוקדמות ו-NSVT.

Cardiology Journal 2010

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה