מתוצאות מחקר חדש עולה כי לאנשים חברותיים ופתוחים ולאלו הנוטים להתעצבן או לשינויים במצב הרוח, לפחות דבר משותף אחד: לא נראה כי מאפייני האישיות שלהם קשורים לסיכון שלהם לפתח מחלה ממארת או למות בשל ממאירות.
הממצאים עולים משני מחקרי תאומים ארוכי-טווח מפינלנד ומשבדיה, שסייעו בהפרכת התיאוריה לפיה חלק ממאפייני האישיות מעלים את הנטייה לממאירות, וכי לאישיות חלק חשוב בסיכויי ההישרדות בשל מחלה ממארת.
החוקרים מצאו כי בקרב קרוב ל-60,000 מבוגרים משני מחקרים, לא זוהה קשר בין הסיכון לממאירות ובין שתי תכונות האישיות: החצנה ונוירוטיות. שתי תכונות האישיות לא היו קשורות לסיכויי ההישרדות של החולים.
בחולים הסובלים ממחלה ממארת, משמעות הממצאים היא כי אין לחשוב כי תכונות האישיות עשויות להשפיע על הממאירות או על הפרוגנוזה של החולים.
מומחים שהתייחסו למחקר כתבו כי התפיסה לפיה “נפש לוחמת” תשפיע על הפרוגנוזה של הממאירות היא מושכת. עם זאת, קיים גם צד חיובי להעדר הקשר בין אישיות ובין סיכויי ההישרדות: חולי סרטן לא יחושו חובה לאמץ דרך חדשה להסתכל על החיים, שאינה מתאימה להם.
הרעיון כי אישיות משחקת תפקיד בסיכון לממאירות עלה לפני מאות שנים. אולם מרבית המחקרים שהצביעו על קשר מקורם מעבודה של צוות חוקרים אחד מאירופה, שמחקריהם משנות השמונים של המאה הקודמת קשרו בין תכונות אישיות מסוימות, כולל נטייה להדחקת רגשות, ובין סיכון מוגבר לתמותה על-רקע ממאירות.
חוקרים אחרים הטילו ספק בתוקף המחקרים הללו, בשל חשש למניפולציות של הנתונים ואי-התאמות.
מאז נערכו מספר מחקרים קטנים שמצאו קשר בין גורמי אישיות ובין הסיכון לממאירות או הישרדות, אך מחקרים רבים אחרים לא הצליחו להדגים קשר דומה. הן לנוירוטיות והן להחצנה קשר שונה עם הסיכון לממאירות, מצד אחד, ועם הישרדות מחלה ממארת, מצד שני.
חלק מהחוקרים הציעו כי חולים שהם פתוחים ורגועים יחסית קיים סיכון מוגבר להתפתחות ממאירות. מצד שני, חלק מהמחקרים מצאו קשר בין רמות נוירוטיות גבוהות ורמות החצנה נמוכות ובין סיכויי הישרדות ירודים.
החוקרים טוענים כי יתרונות המחקר כוללות גודל מדגם גדול ומעקב ארוך-טווח.
המחקר כלל 59,548 משתתפים, כאשר החוקרים העריכו את רמת הנוירוטיות וההחצנה באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, כאשר היו מבוגרים צעירים עד גיל העמידה. במהלך 30 השנים הבאות, 4,361 משתתפים במחקר אובחנו עם ממאירות, ו-1,548 מתו בשל מחלה ממארת.
כאשר החוקרים בחנו מספר גורמים אחרים דוגמת הרגלי עישון ושתייה, משקל גוף ורמת השכלה, הם לא מצאו קשר בין שתי תכונות האישיות ובין הסיכון להתפתחות מחלה ממארת או תמותה בשל ממאירות.
החוקרים זיהו קשר בין רמות גבוהות של נוירוטיות והחצנה ובין הסיכון לסרטן ריאות. עם זאת, כאשר החוקרים בחנו לעומק את היסטוריית העישון, הקשר נעלם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תכונות אישיות מסוימות עשויות להגדיל את הסיכויים לעישון, ודרך עישון, תתכן עלייה בסיכון לסרטן ריאות.
החוקרים מדגישים כי אין להסיק מהממצאים כי אין חשיבות לבריאות נפשית ורגשית בכל הנוגע למחלות ממאירות. למשל, לקבוצות תמיכה השפעה רבה והן עשויות לשפר את איכות החיים של חולי סרטן. עם זאת, לדבריהם החולים אינם צריכים לחוש כי עליהם לאמץ גישה מיוחדת למחלתם במטרה לשפר את סיכויי ההישרדות שלהם.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!