חולים ששרדו סרטן ריאות מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer) בשלב מוקדם, סובלים לעיתים קרובות מקוצר נשימה בטווח הארוך, וכעת מתוצאות מחקר חדש עולה כי הבעיה נפוצה יותר בקרב חולים עם קוצר-נשימה טרם הניתוח, יכולת דיפוזיה ירודה, דיכאון ופעילות גופנית ירודה.
לדברי החוקרים, לא נהוג להתייחס לסיבוכים ארוכי הטווח של סרטן ריאות, עם זאת, מדובר במחלה ממארת נפוצה כך שלמרות ששיעורי ההישרדות עומדים על 15% בלבד, עדיין מדובר בכ-40,000 חולים בכל שנה, השורדים חמש שנים ומעלה לאחר האבחנה.
קוצר נשימה מופיע בשכיחות גבוהה יותר בקרב חולים אלו, מכפי שסברו בעבר, והוא עשוי להימשך שנים רבות.
במחקר חתך שכלל 342 חולים ללא-מחלה לאחר ניתוח לטיפול בסרטן NSCLC בשלב 1, מצאו החוקרים כי 205 (60%) חולים סבלו מקוצר נשימה 1-6 שנים לאחר הטיפול. מרביתם (133, 65%) לא סבלו מקוצר-נשימה לפני הניתוח.
החוקרים העריכו את המשתתפים באמצעות מדד BDI (Baseline Depression Index), A
החוקרים מדווחים כי מדדי FEV1 לפני הניתוח עמדו בממוצע על 89%, והזמן הממוצע מהשלמת הטיפול עמד על 3.5 שנים.
מניתוח רב-משתנים עולה קורלציה משמעותית בין המשתנים הבאים ובין קוצר נשימה בהווה: קוצר נשימה לפני הניתוח (OR = 5.31), יכולת דיפוזית ירודה לפני הניתוח (OR = 0.98) ונוכחות דיכאון משמעותי קליני (OR = 4.10). בנוסף, כל פעילות גופנית מתונה או מאומצת הפחיתה משמעותית את הסיכון לקוצר נשימה (OR = 0.41).
חלק מגורמי הסיכון הללו, דוגמת דיכאון והעדר פעילות גופנית, עשויים להיות הפיכים. החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!