האם יש מקום לטיפול נוגד-קרישה ארוך-טווח לאחר קריש דם ורידי תוך-גולגולתי? (מתוך Circulation)

למרות שהישנות קריש דם לאחר תרומבוזיס ורידי בסינוס הצרברלי (CSVT Cerebral Sinus Venous Thrombosis) היא נדירה, גברים וחולים עם תרומבו פיליה חמורה מצויים בסיכון מוגבר ויש לשקול טיפול נוגד-קרישה ארוך-טווח, כל ממליצים חוקרים מאיטליה.

במסגרת המחקר הפרוספקטיבי, שיעורי הישנות CSVT לאחר שש שנים עמדו על 3%, בעוד ששכיחות פקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי עמדה על 7%.

החוקרים עקבו אחר 39 גברים ו-106 נשים עם אירוע CSVT ראשון, שהופנו לבדיקות סקר לתרומבופיליה (חציון גיל בעת CSVT, 33 שנים). חציון משך הטיפול בנוגדי-קרישה עמד על 12 חודשים, וחציון המעקב לאחר הפסקת הטיפול עמד על 72 חודשים.

חמישה חולים פיתחו אירוע CSVT שני, שמונה אובחנו עם פקקת ורידים עמוקים בחלק הפרוקסימאלי של הגפיים התחתונות ושניים אובחנו עם תסחיף ריאתי, כך שההיארעות הכוללת של הישנות תרומבואמבוליזם ורידי עמדה על 2.03 ל-100 שנות-אדם, כולל 10 גברים וחמש נשים. קרוב למחצית מהמקרים אירעו במהלך השנה הראשונה.

הסימנים והתסמינים להישנות CSVT היו ברובם קלים (כאבי ראש, הקאות, פוטופוביה), אך חולה אחד פיתח פרכוסים וחולה אחד פיתח תסמונת זמנית שעירבה חצי-גוף.

לאחר תקנון לגיל, BMI, נוכחות תרומבופיליה ומשך הטיפול בנוגדי-קרישה, יחס הסיכון בגברים בהשוואה לנשים עמד על 9.66. יחס הסיכון המתוקן על-רקע תרומבו פיליה חמורה עקב אבנורמליות ב-Antithrombin, חסר Protein C או Protein S, נוגדני APLA (Anti-Phospholipid Antibodies) או שלוב הפרעות אלו עמד על 4.71.

לא תועד סיכון מוגבר בחולים עם תרומבו פיליה קלה בנשאים הטרוזיגוטיים של מוטאציה Factor V Leiden, Prothrombin G20210A או Dysfibrinogenemia, ונראה כי בחולים אלו אין מקום לטיפול נוגד-קרישה ארוך-טווח.

Circulation 2010;121:2740-2746

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה