מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- SLEEP 2010 של ה-Associated Professional Sleep Societies, עולה כי במטופלים שפנו לקבלת סיוע בשל הפרעות שינה, נצפה שיעור מחשבות אובדניות גבוה פי 2-4 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

החוקרים מציינים כי במטופלים שסבלו מהפרעת שינה משמעותית שהצדיקה בירור, נצפה שיעור מחשבות אובדניות כפול בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, שהוא נמוך מהשיעור שנצפה בכלל הפונים למרפאת השינה. עם זאת, הם מדגישים כי עדיין מדובר במספרים מדאיגים.

החוקרים מסבירים כי קיים קשר בין ניסיונות אובדניים ובין קושי להירדם (אינסומניה), אך במחקר הנוכחי הם רצו לבדוק האם קיים קשר דומה גם להפרעות שינה אחרות. למטרה זו הם ערכו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 1,584 מטופלים שפנו למרפאת שינה, ואספו נתונים משאלון הקבלה של המטופלים למרפאה, כולל מידע על הרגלי השינה, היסטוריה רפואית ופסיכיאטרית והערכה של סיוטי לילה, חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות.

מתוצאות המחקר עולה כי 211 (13.3%) משתתפים דיווחו על מחשבות אובדניות. בקבוצה זו ציון סולם ה-DSI-SS, המשמש להערכת מחשבות אובדניות, היה 2.92 + 1.68, ותומך בהמשך בירור והערכה. החוקרים מוסיפים כי קבוצה זו סבלה מהפרעות שינה ממושכות יותר, קשיי הירדמות קשים יותר, ואיכות שינה פחות טובה. כמו כן, מדדי השינה הכמותיים היו פחות טובים במשתתפים שדיווחו על מחשבות אובדניות, ביניהם משך השינה הכולל, יעילות השינה, וזמן ההתעוררות לאחר ההירדמות, ובנוסף הם סבלו מסיוטי לילה חמורים יותר, בהשוואה למשתתפים שלא דיווחו על מחשבות אובדניות.

משתתפים שדיווחו על מחשבות אובדניות סבלו בשכיחות רבה יותר מהפרעות פסיכיאטריות, כולל חרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית. כמו כן, הפרעות החרדה והדיכאון היו חמורות יותר במשתתפים אלו, בהשוואה למשתתפים ללא מחשבות אובדניות.

החוקרים מסבירים כי שיעור המשתתפים שסבלו ממחשבות האובדניות במחקר, 13.3%, הוא גבוה פי 4 מהשיעור המוערך באוכלוסיה הכללית, העומד על 3%. משתתפי המחקר שדיווחו על מחשבות אובדניות כללו משתתפים שענו תשובה אחת חיובית לפחות מתוך 4 השאלות בסולם ה-DSI-SS, והחוקרים מציינים כי הסף הקליני להמשך הערכה וטיפול הוא מתן 3 תשובות חיוביות מתוך 4.

בדיון שנערך בכנס ציינה מומחית מהתחום כי הפרעות נפשיות רבות מתבטאות בהפרעות שינה, וכי הפרעות שינה רבות כרוכות גם בהפרעות במצב הרוח.

לאור תוצאות המחקר החוקרים מסכמים כי דרושים מחקרים נוספים, על מנת לתקף את הממצאים ולבחון את הקשר בין אובדנות ובין הפרעות שינה שונות.

מתוך הכנס SLEEP 2010: Associated Professional Sleep Societies 24th Annual Meeting 2010.

לידיעה במדסקייפ