בילדים עם סוכרת מסוג 1, ערבוב Lispro (הומלוג) עם Insulin Glargine (לנטוס) לתערובת אחת, עשוי לצמצם את מספר הזריקות הנדרשות, אך בנוסף מביא להשטחה משמעותית של השיא הפרמקודינאמי המוקדם של Lispro, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם ב-Diabetes Care.

החוקרים כותבים כי זהו המחקר הראשון והיחיד להערכת זמן פעילות אינסולין, שהוכיח את עיכוב ההשפעה של הומלוג כאשר ניתן בשילוב עם לנטוס כזריקה בודדת.

החוקרים מוסיפים כי למרות המלצות כנגד ערבוב לנטוס עם אנאלוגים מהירי-פעולה של אינסולין, מחקרים קליניים לא הצליחו להוכיח השפעה מזיקה של השילוב על רמות הסוכר בדם או ערכי HbA1c.

במטרה לבחון את הנושא, החוקרים התבססו על טכניקת Euglycemic Glucose Clamps פעמיים, באופן אקראי, ב-11 משתתפים בגיל ממוצע של 15 שנים.

ערבוב שני סוגי האינסולין לזריקה אחת הסיט את עקומת זמן הפעילות ימינה, והתוצאה היא הפחתה משמעותית של ערכי GIR (Glucose Infusion Rate) בעקבות מתן זריקות משולבות לאחר 60-190 דקות. ערכים בין 270-300 דקות היו גבוהים יותר משמעותית.

שיא ערכי GIR ירד מ-7.1 מ”ג לק”ג לדקה עם זריקות נפרדות, ל-3.9 מ”ג לק”ג לדקה עם זריקה משולבת. כמו כן, תועד איחור משמעותי בזמן עד לשיא ערכי GIR עם הזריקה המשולבת (116 לעומת 209 דקות).

השטח מתחת לעקומת GIR היה נמוך יותר משמעותית לאחר זריקות משולבות. לזריקה המשולבת הייתה השפעה דומה על הפרמקוקינטיקה של אינסולין בדם.

לדברי החוקרים, המטרה הסופית של הטיפול בסוכרת היא למנוע ערכי סוכר גבוהים בדם לאחר-ארוחה, וחשוב מכך, בילדים עם סוכרת, למנוע אירועי היפוגליקמיה. העיכוב המשמעותי בפעילות Lispro עשויה להביא לאחד משני אלו, או לשניהם.

לאור הממצאים הנוכחיים, החוקרים ממליצים להימנע משילוב לנטוס עם הומלוג, למרות התועלת המעשית בכך.

Diabetes Care 2010

לידיעה במדסקייפ