במסגרת מחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Cardiology ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של טיפול קצר-טווח ב- Atorvastatin (ליפיטור) במינון גבוה, בהפחתת הסיכון לנפרופתיה על-רקע חומר ניגוד בחולים עם מחלת כליות כרונית, המיועדים לאנגיוגרפיה כלילית ו/או אנגיופלסטיקה.

שכיחות נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית ברקע עומדת על עד 15%, והיא משפיעה על הסיבוכים הקליניים. ההשפעה המגנה של סטטינים כנגד נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד עדיין שנויה במחלוקת.

לאור זאת, החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי, במרכז-יחיד, שכלל 304 חולים עם פינוי קריאטינין בסיסי של פחות מ-60 מ”ל לדקה. כל המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Atorvastatinבמינון 80 מ”ג ביום, או פלסבו, למשך 48 שעות לפני ואחרי מתן חומר ניגוד. כל המשתתפים קיבלו הידרציה תוך-ורידית בסיליין, וטיפול פומי ב-N-Acetylcysteine במינון 1,200 מ”ג פעמיים ביום. החוקרים התבססו על חומר ניגוד איזו-אוסמולרי.

נפרופתיה על-רקע מתן חומר ניגוד הוגדרה כעלייה בריכוז קריאטינין בדם של 0.5 מ”ג לד”ל, בתוך חמישה ימים מהפרוצדורה. שיעורי ההיארעות של נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד עמדו על 10% (31 חולים) בקבוצת המחקר – 11% (16 חולים) בקבוצת הפלסבו, ו-10% בקבוצת Atorvastatin (p=0.86). העלייה הממוצעת בקריאטינין לא הייתה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות.

נזק כלייתי פרסיסטנטי, שהוגדר כעלייה של ריכוז קריאטינין בשיעור של 25% ומעלה לאחר חודש, תועדה ב-30% מהחולים בקבוצת הפלסבו, ו-31% מהחולים בקבוצת Atorvastatin (p=0.58).

לסיכום, טיפול קצר טווח במינונים גבוהים של Atorvastatin לפני ואחרי חשיפה לחומר ניגוד, בנוסף טיפול תוך-ורידי בנוזלים סטנדרטיים וטיפול פומי ב-N-Acetylcysteine, לא הפחית את שיעורי נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד בחולים עם מחלת כליות כרונית ברקע.

Am J Cardiol. 2010 Feb 1;105(3):288-92

לידיעה ב-NELM