תסמונת טרנר היא מחלה מורכבת עם מאפיינים קוגניטיביים ופסיכו-סוציאליים ספציפיים, עם תחלואה נפוצה. מחקרים מעטים בחנו את ההשפעה של מאפיינים אלו על המצב הבריאותי, ההשכלה ויכולת התעסוקה של נשים עם תסמונת זו.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את המצב הבריאותי, רמת ההשכלה, התעסוקה, המחלות הרפואיות, הפעילות הגופנית, שביעות רצון מהחיים ומהיבטים הקשורים בתפקוד המיני, בקרב נשים מבוגרות עם תסמונת טרנר, ולהשוות את המאפיינים הללו אל מול קבוצת ביקורת תואמת.

במסגרת המחקר נשלחו שאלונים ל-178 נשים מבוגרות עם תסמונת טרנר, מעל גיל 18 שנים, שהיו רשומים במאגר הנתונים של Frambu Resource Centre for Rare Disorders ובמאגר TS Association בנורבגיה. החוקרים העריכו את המצב הבריאותי באמצעות SF-36, את רמת ההשכלה העריכו על-בסיס Norwegian Standard Classification of Education . שאלון General Nordic Questionnaire שימש להערכת התעסוקה. את שביעות הרצון מהחיים העריכו החוקרים בעזרת LiSat-9, כולל שאלות בנושא דחק פסיכולוגי במהלך שלבי החיים.

80 נשים עם תסמונת טרנר ו-214 ביקורות השיבו על השאלונים. בקבוצת הנשים עם תסמונת טרנר תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של בעיות בריאותיות ופגיעה במצב הבריאותי, בשני תת-מדדים: הערכת התפקוד הגופני והערכת הבריאות הכללית (p<0.001). רמת ההשכלה ותעסוקה היו דומים בקרב נשים עם תסמונת טרנר וביקורות. נשים עם תסמונת טרנר נטו לעזוב את בית הוריהן בגיל מאוחר יותר, בהשוואה לביקורות (20.4 שנים לעומת 18.7 שנים, p=0.001). החוקרים זיהו הבדל משמעותי בגיל בעת המגע המיני הראשון (21.2 שנים לעומת 17.3 שנים, p<0.001).

החוקרים מדווחים על קורלציה חיובית עם מספר תת-מדדים, כולל חיוניות, כאב גופני, תפקוד גופני ומצב גופני, בנשים עם תסמונת טרנר (r=0.312-0.446, p<0.01), עדות לכך שכל שהחולה הייתה גבוהה יותר, הערכים במדדים אלו היו טובים יותר.

לסיכום, לא תועדו הבדלים בין נשים עם תסמונת טרנר ונשים בקבוצת הביקורת מבחינת דרגת ההשכלה ורמת התעסוקה. נשים עם תסמונת טרנר מדווחות על שכיחות גבוהה יותר של בעיות רפואיות, אך רק בשני תת-מדדים של SF-36 תועדו ערכים נמוכים יותר. למרות תחלואה רפואית ניכרת, נראה כי נשים עם תסמונת טרנר התמודדו היטב עם חייהן.

Clinical Endocrinology