מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Arthritis and Rheumatism עולה כי הטיפול ב-Rituximab (מבתרה) עשוי להוריד משמעותית את התגובה ההומורלית לחיסון לשפעת בקרב חולים עם דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA) המטופלים בתרופה, עם תגובה המתאוששת במידת מה שישה עד עשרה חודשים לאחר נטילתה.

החוקרים מסבירים כי עבור חולים עם RA, ישנה המלצה לחיסון שנתי כנגד שפעת. עם זאת, יעילות החיסון בחולים המטופלים ב-Rituximab אינה ידועה עד כה. לפיכך, ביקשו במחקרם זה לבחון את היעילות של החיסון כנגד שפעת בקרב חולי RA שמטופלים ב-Rituximab, וכן לבחון את משך הדיכוי האפשרי של התגובה החיסונית ההומורלית בעקבות טיפול זה. בנוסף, ביקשו החוקרים להעריך את הבטיחות של חיסון השפעת ואת ההשפעות של התחסנות קודמת.

החוקרים מדווחים כי חיסון טריוולנטי ל-Influenza subunit ניתן לעשרים ושלושה חולים עם דלקת פרקים שגרונית (RA) אשר היו מטופלים ב-Rituximab, מהם 11 חולים חוסנו כ-4-8 שבועות לאחר הטיפול ב-Rituximab, וכונו קבוצת הטיפול המוקדם, ו-12 חולים חוסנו כ-6-10 שבועות לאחר טיפול זה, הם קבוצת הטיפול המאוחר. כמו כן, ניתן החיסון ל-20 חולי RA המטופלים ב-Methotrexate (MTX) ול-29 נבדקים בריאים. החוקרים מדדו את רמות הנוגדנים כנגד שלושת הזנים שנגדם חוסנו, לפני החיסון ו-28 ימים לאחריו, וזאת באמצעות Hemagglutination inhibition assay. באשר למידת החומרה של מחלתם הבסיסית, עשו החוקרים שימוש ב-Disease Activity Score in 28 joints (DAS28).

החוקרים מצאו כי לאחר ההתחסנות, רמות הטיטר הגיאומטריות הממוצעות (Geometric mean titers, GMT’s) של הנוגדנים כנגד נגיף השפעת עלו משמעותית כנגד כל זני השפעת בקרב החולים שטופלו ב-MTX ובקרב הנבדקים הבריאים, אולם לא כך היה עבור אי אלו מהזנים בקרב הנבדקים בקבוצות ה-Rituximab. עם זאת, בקבוצת הטיפול המאוחר, נצפתה עלייה ב-GMT כנגד זני A/H3N2 ו-A/H1N1, וזאת בהיעדר אכלוס-מחדש של תאי CD19+ בעת ההתחסנות. בנוסף, הם מדווחים כי Seroconversion ו-Seroprotection אירעו בתכיפות נמוכה יותר בקרב המטופלים ב-Rituximab לעומת המטופלים ב-MTX עבור שני זנים אלו, בעוד ש-Seroprotection אירעה פחות בקבוצת ה-Rituximab לעומת הנבדקים הבריאים ביחס לזן ה-A/H1N1. בהשוואה לחולים שלא חוסנו מתוך קבוצת המטופלים ב-Rituximab, חולים שחוסנו בעברם בקבוצה זו הראו GMT’s גבהים יותר לפני החיסון ולאחריו כנגד זן ה-A/H1N1.

באשר למידת החומרה של מחלת הפרקים, מציינים החוקרים כי לא נצפה שינוי במדד ה-DAS28 בעקבות החיסון.

החוקרים מסכמים כי הטיפול ב-Rituximab מוריד את התגובה החיסונית ההומורלית בעקבות חיסון לשפעת בקרב חולים עם דלקת פרקים שגרונית המטופלים בתרופה, עם התאוששות מה של התגובה כ-6-10 חודשים לאחר הטיפול ב-Rituximab. בנוסף, הם מזכירים כי חיסון קודם כנגד שפעת בקרב החולים המטופלים בתכשיר זה הגביר הן את הטיטרים, הן לפני החיסון והן לאחריו, וכי מידת חומרת המחלה לא הושפעה מכך.

לידיעה ב-DocGuide