ממחקר חדש שפורסם במהדורת 9 בדצמבר של Gastrointestinal Endoscopy עולה כי שילוב כימותרפיה וקרינה בטיפול באדנוקרצינומה של הוושט אינו מביא לריפוי וושט על-שם בארט (Barret’s Esophagus).

החוקרים מסבירים כי בחולים אלו נדרש מעקב לאחר הניתוח, אבלציה אנדוסקופיה או כריתת הוושט.

לדברי החוקרים, לאחר טיפול דפיניטיבי בכימותרפיה וקרינה, יש לערוך בדיקות אנדוסקופיות כחצי שנה לאחר השלמת הטיפול, ולפחות על-בסיס שנתי לאחר מכן.

מדגם המחקר כלל 43 חולים עם וושט על-שם בארט לא-מטופלת, לאחר טיפול נאו-אדג’וונטי או טיפול דפיניטיבי בשילוב כימותרפיה וקרינה, עקב אדנוקרצינומה של הוושט. החוקרים מצאו כי Barret’s Esophagus נותר לאחר הטיפול ב-95% מהחולים. יתרה מזאת, האורך הממוצע של Barret’s Esophagus לא היה שונה לפני ואחרי הטיפול.

27 חולים קיבלו טיפול משולב בכימותרפיה וקרינה, ולאחר מכן כריתת וושט. בדגימות מהניתוח מכל 27 החולים תועדה וושט על-שם בארט כולל דגימות מ-16 חולים עם תגובה פתולוגית מלאה.

16 חולים קיבלו טיפול כימותרפיה וקרינה במטרה להביא לריפוי. ב-14 חולים (88%) Barret’s Esophagus נותר בבדיקה האנדוסקופיה הראשונית לאחר הטיפול או בבדיקות אנדוסקופיות במהלך המעקב. באותם 14 חולים, האורך הממוצע של מקטע Barret’s Esophagus עמד על 6.6 ס”מ לפני הטיפול ו-5.8 מ”מ לאחריו (p=0.38).

בתשעה חולים תועדה תגובה קלינית מלאה לטיפול דפיניטיבי בשילוב כימותרפיה וקרינה; בבדיקות אנדוסקופיות במסגרת המעקב, ב-7 חולים (78%) תועדה דיספלזיה על-רקע וושט על-שם בארט.

החוקרים טוענים כי המעקב האנדוסקופי לאחר טיפול בממאירות לא-גרורתית של הוושט אינו זוכה לחשיבות מספקת בהנחיות הנוכחיות. טיפולי כריתה ואבלציה בגישה אנדוסקופיה שפותחו לאחרונה עשויים לסייע בטיפול מוצלח ב-Barret’s Esophagus הנותר לאחר הטיפול, ובהישנות גידול בשכבת הרירית.

בחולים עם וושט על-שם בארט עם הפוגה מלאה של אדנוקרצינומה לאחר טיפול דפיניטיבי בשילוב כימותרפיה עם קרינה, גידולים נשנים באתר הראשוני הם למעשה גידולים חדשים שמקורם ב-Barret’s Esophagus שלא הושפע מהטיפול.

לאור זאת, החוקרים מתכננים לערוך מחקרים נוספים בנושא, במטרה לבחון את ההשפעה של טיפול אבלציה בגישה אנדוסקופיה על שיעור ההישנויות של גידולים ועל שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים.

Gastrointest Endosc 2009

לידיעה במדסקייפ