במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם תוכניות נוספות להדרכה בנושא משובים מחולים, עשויות לסייע בשיפור כישורי הייעוץ של רופאי משפחה, יותר מהתוכניות המקובלות בנושא כישורי תקשורת. בנוסף, החוקרים ביקשו להעריך אם תדירות ההשתתפות בתוכנית ניבאה את השפעות ההתערבות.

החוקרים ערכו מחקר מבוקר שכלל שני מדגמים של רופאי משפחה, שחולקו לקבוצת התערבות (23 רופאים) או קבוצת ביקורת (30 רופאים), בהתאמה. בשנת 2006, רופאי משפחה בשנה הראשונה שחולקו לקבוצת ההתערבות, לקחו חלק בתכנית הדרכה בנושא משובים מחולים, בנוסף לתוכניות ההדרכה המקובלות בנושא כישורי תקשורת. הרופאים בקבוצת הביקורת לקחו חלק רק בתכניות ההדרכה המקובלות בנושא תקשורת. המשתתפים הוערכו על-פי חולים מדומים שביקרו במרפאות, עם צילום הייעוצים בתחילת המחקר ולאחר שלושה חודשים.

צילומי הוידיאו חולקו באקראי לשמונה חברי צוות מומחים. מדד MAAS-Global Instrument (בטווח 0-6) שימש להערכת השינוי בכישורי התקשורת של המשתתפים.

החוקרים הצליחו לאסוף מידע אודות 50 רופאי משפחה. הן בקבוצת ההתערבות והן בקבוצת הביקורת תועד שיפור בכישורי התקשורת של רופאי המשפחה: ממוצע מדד MAAS-Global עבור כל המשתתפים עמד על 2.39 בתחילת המחקר ו-3.54 בעת המעקב (p=0.047). השיפור במדדי MAAS-Global בקבוצת ההתערבות לא היו שונים משמעותית מהשיפור בקבוצת הביקורת. מהסקירה עולה מגמה לפיה ככל שתדירות ההשתתפות במפגשים בתוכניות משובי חולים עלתה, כך עלה הסיכוי לשיפור גדול יותר במדדי MAAS-Global.

החוקרים כותבים כי למרות שכבר בתחילת המחקר המדדים היו בטווח הגבוה, כישורי הייעוץ בשתי הקבוצות השתפרו באופן מובהק סטטיסטית. תוכנית משובי חולים לא הביאה לשיפור בכישורי הייעוץ יותר מתכנית הדרכה סטנדרטית בנושא כישורי תקשורת. עם זאת, תת-קבוצה של רופאי-משפחה שלקחו חלק באופן אינטנסיבי בתכנית, אכן הדגימו שיפור בכישורי הייעוץ, בהשוואה לקבוצת הרופאים בעלי מוטיבציה נמוכה יותר.

Medical Education 2010:44: 156164