ממטה-אנליזה של מחקרים מבוקרי-פלסבו, שפורסמה ב-American Journal of Cardiology עולה כי סטטינים שונים משפיעים באופן שונה על אי-ספיקת לב.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי CENTRAL, mRCT ו-PubMed, בחיפוש אחר מחקרים אקראיים, פרוספקטיביים, שכללו חולים עם אי-ספיקת לב שחולקו באקראי לטיפול בסטטינים או פלסבו. היעדים העיקריים כללו את שיעורי התמותה מכלל-סיבות, שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית, אשפוזים עקב החמרת אי-ספיקת לב, תופעות לוואי על-רקע טיפול תרופתי, ושינוי במקטע הפליטה של חדר שמאל.

הסקירה כללה 10 מחקרים (10,192 חולים; גיל ממוצע של 69 שנים, 78% גברים), עם מעקב של 3-47 חודשים. שלושה מחקרים חילקו באקראי חולים לטיפול ב-Rosuvastatin (קרסטור) (10-40 מ”ג), מחקר אחד חילק באקראי חולים לטיפול ב-Simvastatin (סימבקור) (5-10 מ”ג), ושישה מחקרים חילקו לטיפול ב-Atorvastatin (ליפיטור) (10-40 מ”ג). החוקרים מצאו כי סה”כ סטטינים לא השפיעו על התמותה מכלל הסיבות (OR = 0.89,  95% CI = 0.72-1.10,  p=0.27), או על התמותה הקרדיווסקולארית (OR = 0.89,  95% CI = 0.71-1.13 , p=0.35), אך הביאו לירידה מובהקת סטטיסטית בשיעור האשפוזים על-רקע החמרת אי-ספיקת לב במהלך המעקב (OR = 0.67,  95% CI = 0.50-0.90,  p=0.008).

בחולים שחולקו לטיפול בסטטינים תועדה עליה מובהקת של 4.2% במקטע הפליטה של חדר שמאל (95% CI = 1.3-7.1,  p=0.004). לאור ARR (Absolute Risk Ratio) של 1.93%, יש לטפל ב-52 חולים במשך 38 חודשים בממוצע, במטרה למנוע אשפוז אחד על-רקע החמרת אי-ספיקת לב.

ניתוח פוסט-הוק הדגים הטרוגניות בין סטטינים שונים והוכיח כי הקצאה אקראית לטיפול ב-Atorvastatin הביאה לירידה בשיעורי התמותה מכלל הסיבות (OR = 0.39,  95% CI = 0.21-0.73,  p=0.004), ירידה בשיעור האשפוזים על-רקע החמרת אי-ספיקת לב (OR = 0.30,  95% CI = 0.18-0.49,  p=0.00001). הקצאה אקראית ל-Atorvastatin ו-Simvastatin הובילה לשיפור מובהק במקטע הפליטה של חדר שמאל (95% CI = 3.3-7.8,  p=0.00001), בעוד שהתועלת הנ”ל לא תועדה בקרב חולים שחולקו באקראי לטיפול ב-Rosuvastatin.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהסקירה עולה כי למרות שטיפול בסטטינים אינו מפחית את הסיכון לתמותה, מדובר בטיפול בטוח המביא לשיפור במקטע הפליטה של חדר שמאל והפחתת שיעור האשפוזים על-רקע החמרת אי-ספיקת לב.

Am J Cardiol 2009;104:1708-1716

לידיעה ב-NELM