מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר פרוספקטיבי שפורסם בגיליון דצמבר 2009 של ה-Pediatrics, עולה כי לחוקנים ולתרופות משלשלות נמצאה יעילות שווה לטיפול בגושי צואה חוסמים (Fecal Impaction) בילדים עם עצירות פונקציונאלית.

החוקרים כותבים כי חוקנים מהווים טיפול מקובל בגושי צואה חוסמים בילדים, למרות שאין לכך ראיות מבוססות. הם מציינים שני מחקרים קודמים שהדגימו למתן פומי של polyethylene glycol (PEG) יעילות טובה לטיפול במצב זה. לדבריהם, זהו המחקר האקראי מבוקר הראשון שנערך להשוואה בין חוקנים רקטליים ובין מתן פומי של PEG בילדים עם גושי צואה חוסמים חמורים, המיוחסים לעצירות.

המחקר כלל 90 ילדים בגיל 4-16 שנים (ממוצע 7.5 + 2.8) אשר סבלו מעצירות פונקציונאלית וגושי צואה חוסמים, מהם 60 בנים. הילדים עברו בדיקה רקטלית ומדידה של זמן המעבר במעי הגס (colonic transit time, CTT) וכן דיווחו על תסמיני עצירות בעת הצטרפות. כשבוע לאחר מכן חילקו החוקרים באקראי את הילדים לטיפול בחוקן יומי (n=46), או לקבלת PEG במינון 1.5 גרם/ק”ג (n=44) למשך 6 ימים עוקבים. במהלך הטיפול ביצעו החוקרים מדידת CTT שנייה, וכן העריכו את התנהגות הילדים על סמך שאלון. יעדי המחקר כללו את יציאת הגוש החוסם, תדירות היציאות ואי נקיטת צואה, ותלונות על כאבי בטן או יציאות מימיות.

החוקרים מדווחים כי 5 ילדים מכל קבוצה פרשו מן המחקר. מתוצאות המחקר עולה כי הטיפול הוביל ליציאה מוצלחת ב-80% מהמשתתפים בקבוצת החוקנים, לעומת 68% מהמשתתפים בקבוצת ה-PEG (p=0.28). לדבריהם, בקבוצת ה-PEG נצפתה שכיחות גבוהה יותר של אי נקיטת צואה ויציאות מימיות (p<0.01), אך תדירות היציאות, כאבי הבטן, ציון ההתנהגות ונרמול ה-CTT היו דומים בין 2 הקבוצות.

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי לחוקנים ול-PEG נמצאה יעילות דומה בטיפול בילדים עם גושי צואה חוסמים. הם מוסיפים כי במשתתפים בקבוצת ה-PEG נצפתה שכיחות גבוהה יותר של אי נקיטת צואה, אך ציוני ההתנהגות היו דומים בין 2 הקבוצות, ולאור כל אלו, הם ממליצים לשקול את 2 האפשרויות כטיפול קו ראשון בגושי צואה חוסמים בילדים.

בין מגבלות המחקר ניתן לציין כי הערכת ההתנהגות של הילדים נעשתה רק לאחר תחילת הטיפול, והדבר עלול לגרום להטיה בתוצאות המחקר.

החוקרים מדגישים כי לא נצפתה התנהגות מפוחדת יותר בילדים שטופלו בחוקנים, אולי בגלל שהטיפול ניתן בבית ע”י ההורים ולא בבית החולים או במרפאה, ועל כן החוקרים מציינים כי אין סיבה למנוע מילדים טיפול זה מחשש שיגרום לחרדה.

Pediatrics. 2009;124:e1108-e1115.

לידיעה במדסקייפ