ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי טיפול ב-Anastrozole (ארימידקס) עשוי להביא לעלייה ברמות טסטוסטרון בגברים מבוגרים, אך לצד ירידה בצפיפות המינראלים של העצם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות טסטוסטרון בגברים יורדות עם הגיל; בשלב זה לא-ידוע אם יש תועלת בהעלאת רמות אלו. במחקר הנוכחי, החוקרים התבססו על טיפול במעכב ארומטאז במטרה לעורר את הגוף לייצר בעצמו כמות טסטוסטרון גדולה יותר.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 69 גברים בגיל 60 שנים ומעלה לטיפול ב-Anastrozole במינון 1 מ”ג ביום, או פלסבו. בכולם תועדו ערכי טסטוסטרון נמוכים או גבוליים בתחילת המחקר ותסמיני היפוגונאדיזם.

לאחר שנה אחת, הריכוז הממוצע של טסטוסטרון עלה משמעותית בקבוצת הטיפול הפעיל, מ-319 ל-474 ננוגרם לד”ל. לא תועד שינוי משמעותי בקבוצת הפלסבו.

בקבוצת Anastrozole תועדה ירידה של 20% ברמות אסטרדיול, מ-15 פיקוגרם למ”ל בתחילת המחקר, ל-12 פיקוגרם למ”ל לאחר שלושה חודשים, ואז נותרו יציבות.

עם זאת, במהלך תקופת המחקר, בקבוצת Anastrozole תועדה ירידה מובהקת בצפיפות העצם בעמוד השדרה, בהשוואה לעליה שתועדה בקבוצת הפלסבו. החוקרים זיהו מגמה דומה להבדלים בין הקבוצות בערכי BMD בצוואר הירך, בירך ובכל הגוף.

החוקרים מציינים כי לא תועד הבדל מובהק בתגובת צפיפות העצם על-בסיס רמות הורמוני המין. הם מוסיפים כי תרופות אלו מביאות גם לירידה קלה בערכי אסטרוגן. החוקרים מצאו כי לשילוב של העלאת רמות טסטוסטרון והורדת רמות אסטרוגן אין השפעה מועילה להרכב הגוף, ולמעשה עשוי להביא לירידה בצפיפות העצם.

לאור זאת, לא נראה כי יש תועלת בטיפול במעכבי ארומטאז בגברים מבוגרים עם רמות טסטוסטרון נמוכות.

במאמר מערכת שהתייחס למחקר ציינו מומחים בתחום כי המסקנה מממצאים אלו היא כי עליה של 50% ברמות טסטוסטרון מלווה בירידה צנועה של 20% ברמות אסטרדיול, ומכאן ההשפעה השלילית על צפיפות המינראלים של העצם בגברים מבוגרים המטופלים ב-Anastrozole.

J Clin Endocrinol Metab2009;94:4785-4792

לידיעה במדסקייפ