ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Archives of Neurology עולה בחולי אפילפסיה ללא נגע ברור בבדיקת MRI, עדיין קיימת תועלת בטיפול כירורגי.
לדברי החוקרים, בעד 43% מהחולים עם אפילפסיה לא ניתן לזהות נגע ברור בבדיקת MRI. ניתן לסווג חולים אלו על-בסיס נוכחות או העדר נגעים היסטו-פתולוגיים. אין מידע רב בנוגע לסיבה בגינה לא תמיד ניתן לזהות נגעים אפילפטוגניים בבדיקת MRI לפני-ניתוח, ומהם המאפיינים האפליפטוגניים בחולים ללא נגעים היסטו-פתולוגיים.
במטרה לבחון את הנושא, החוקרים סקרו את הנתונים אודות 1192 חולים עם אפילפסיה מוקדית עמידה לטיפול, שנבדקו בין השנים 2000 ו-2006. ב-190 חולים (16%) לא זוהה נגע ברור בבדיקת MRI.
29 חולים (15%) ללא נגע ברור בבדיקת MRI עברו ניתוח, כמו כריתה חלקית של האונה הטמפוראלית, או כריתה סלקטיבית של האמיגדלה-היפוקמפוס. לאחר הניתוח, 11 מבין 29 החולים (38%) לא סבלו עוד מפרכוסים. החוקרים מציינים כי 45% מהחולים עם אאורה לא סבלו עוד מפרכוסים לאחר הטיפול הכירורגי.
מבין 161 החולים הנותרים ללא נגע בבדיקת MRI, רק 120 נותרו במעקב. מביניהם, 16% לא-סבלו עוד מפרכוסים (p=0.008).
בהשוואה לחולים ללא-נגע ברור בבדיקת MRI, בחולים עם בדיקת MRI חיובית טיפול כירורגי היה נפוץ יותר (73%), עם סיכויי גבוה יותר להיעלמות הפרכוסים לאחר הניתוח (66%).
בתשעה מהחולים שנותחו עם בדיקת MRI שלילית תועדו נגעים היסטו-פתולוגיים: בשמונה מקרים, ניתן היה לזהות את הנגעים בהערכה חוזרת של בדיקת ה-MRI. 7 מבין 9 החולים הללו לא-סבלו עוד מפרכוסים לאחר הניתוח, זאת בהשוואה ל-4 מבין 20 החולים עם בדיקת MRI שלילית, ללא נגעים היסטו-פתולוגיים (p=0.003). ב-60% מהחולים בקבוצה האחרונה זוהו אזורים אפילפטוגניים נרחבים.
החוקרים מסכמים כי ייתכן ויש מקום להערכה אפילפטולוגית טרום-ניתוחית בחולים עם מאפיינים של אפילפסיה חד-מוקדית, גם בהעדר נגע אפילפטוגני ברור בבדיקת MRI. בחולים עם סימנים מוקדיים שזוהו בבדיקות לא-פולשניות יש לערוך בדיקת EEG תוך-גולגולתית ולהמשיך לניתוח.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!