למעלה ממחצית החולים עם אנאפליקסיס פונים מאוחר לקבלת טיפול רפואי (מתוך כנס World Allergy Congress)

מאת ד”ר בן פודה שקד      

                              

במחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization (המכונה World Allergy Congress, WAC) ובו ביקשו חוקרים לבחון את השימוש של חולים עם אנאפילקסיס בתרופות ואשר הגורמים לעיכוב בפנייתם לקבלת טיפול רפואי, נמצא כי קרוב לשני שליש מהחולים עם מרשם לאפינפרין בהזרקה עצמית (Self-injectible Epinephrine, SIE) לא עשו בו שימוש עד להגעתם לחדר המיון.

החוקרים מסבירים כי בארצות הברית, בין 1,000 ל-2,000 בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה מתגובת אנאפילקסיס, פעמים רבות כזו הקשורה במזון בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים, וכי רבים ממקרי תמותה אלו הינם ניתנים למניעה. הם מציינים כי עד כה קיים מחסור במחקרים בנושא אשר מתייחסים לידע של החולים אודות מחלתם, וטוענים כי חינוך החולה הינו גורם מרכזי במניעת עיכוב בקבלת טיפול רפואי- הן ביחס לפניית החולה לחדר מיון והן ביחס לשימוש שעושה ב-SIE. במחקרם זה, אספו החוקרים מידע באמצעות שאלונים אשר ניתנו לחולים בעודם בחדר המיון וכן באמצעות מעקב טלפוני.

במחקר נכללו 42 חולים (מהם 26 נשים) אשר התקבלו בחדר מיון בשל תסמינים של אנאפילקסיס. גילאיהם נעו בין 13 ל-52 שנים (חציון 30 שנים). לדברי החוקרים, מעט יותר ממחציתם (22 חולים) דיווחו על עיכוב בפנייתם לחדר המיון, כש-15 מהם מדווחים כי ציפו שתסמיניהם ייעלמו מעצמם. עם זאת, חומרת התגובה האנאפילקטית איננה ניתנת לניבוי מראש, והטיפול עלול להגיע מאוחר מדי, מדגישים החוקרים. תגובות קלות מהן סבל החולה בעברו עלולות להוביל לתגובות קשות וחמורות בהמשך.

הגורמים לתגובות האנאפילקטיות שנרשמו במחקר כללו מוצרי מזון, חרקים, תרופות ואלרגנים אחרים, וכן תגובות שהגורם להן לא היה ידוע. משך הזמן שחלף מהחשיפה לאלרגן ועד להופעת התסמינים נע בין 6 ל-39 דקות (חציון, 15 דקות), וכמעט כל החולים (95.2%) עשו שימוש בטיפול תרופתי כלשהו בטרם קיבלו טיפול מיטבי, לרבות אנטיהיסטמינים (19 חולים), משאפי Albuterol (4 חולים) ונבולייזר (חולה אחד). המחקר הנוכחי התמקד ב-19 החולים אשר מראש נשאו מרשם לאפינפרין להזרקה עצמית (SIE). החוקרים מציינים כי מבין 14 החולים אשר נשאו עמם SIE בעת התגובה האנאפילקטית, רק שבעה עשו בו שימוש.

אנקדוטאלית, מספרים החוקרים כי הסיבה השכיחה ביותר שדווחה במחקר לאי שימוש ב-SIE הייתה רצונם של החולים לראות שמא יחול שיפור בתסמינים ללא טיפול בטרם יזריקו לעצמם אפינפרין. סיבה נוספת הייתה אמונם של חולים מסוימים כי באם יזריקו לעצמם אפינפרין לא תהיה להם ברירה אלא לפנות לבית החולים, ולפיכך הסתייגו מההזרקה.

בשאלון בו עשו החוקרים שימוש נתבקשו החולים לציין מה הסיבה לכך שלא עשו שימוש ב-SIE. החוקרים מדווחים כי שלושה חולים הקלו ראש בחומרת תסמיניהם, אחד לא מצא את מזרק ה-SIE שלו, אחד חש כי השימוש ב-SIE אינו בטוח, אחד דיווח כי לא היה ברור לו אם אכן יש צורך בשימוש ב-SIE, וחולה נוסף נשא SIE שפג תוקפו.

כשנשאלו החוקרים שמא השימוש ב-SIE אכן הגביר את הצורך של החולים להתפנות לחדר מיון, הם השיבו בשלילה. לדבריהם, האינדיקציה המשמעותית ביותר לפנייה לבית החולים הינה חומרת התגובה. הם מדגישים כי יש להשתמש ב-SIE בשלב מוקדם, מאחר ולא ניתן לדעת אם התגובה הנוכחית תהיה מסוכנת אם לאו. כך, יש לטענתם בפנייה לבית החולים או בקבלת טיפול רפואי משום ‘ביטוח’. מספר המקרים הקטלניים שאירעו בעקבות אנאפילקסיס התרחשו באנשים אשר בחרו לחכות (עם הטיפול הרפואי), וכשפנו לטיפול כבר היה מאוחר מדי, מזכירים החוקרים.

החוקרים מוסיפים כי במקרים נדירים ביותר, ההשפעה של אפינפרין על הלב עלולה לגרום לאוטם לבבי. עם זאת, בבחינת המקרים הללו- כפי שנעשה בידי חוקרים אחרים- עולה כי כמעט בכל המקרים מדובר היה במינון יתר של אפינפרין. כמעט בלתי אפשרי להגיע לכך עם מזרק ה-EpiPen או SIE, מדגישים החוקרים, מאחר ובהם ישנו המינון הנכון.

מומחית בתחום אשר נכחה בכנס דיברה אודות חשש נוסף עליו מדווחים החולים אודות SIE. לדבריה, מטופליה מספרים כי לא עשו שימוש ב-SIE מכיוון שלא רצו להתפנות לחדר מיון. מאחר ובארצות הברית לא כולם בעלי ביטוח רפואי אשר מכסה את הנסיעה היקרה באמבולנס, הם אינם מעוניינים לשלם עליה, היא מסבירה. המומחית טוענת כי יש להדגיש שהטעות החמורה ביותר שניתן לעשותה הינה לא לעשות שימוש (ב-SIE) ולא לפנות לחדר מיון. חשש נוסף אותו העלתה המומחית הינו חשש של אנשים מסוימים להזריק לעצמם או לילדיהם.

המומחית מזכירה כי פורסם מחקר מעניין בו אלרגולוג לקח קבוצה של מטופלים צעירים ובריאים, מתבגרים ומבוגרים, וביקש מהם להזריק לעצמם SIE בסביבה מבוקרת במרפאתו, כשהם אינם סובלים מתגובה אנאפילקטית. נראה היה שכל הנבדקים ובני משפחותיהם היו שבעי רצון לאחר ניסיון זה מאחר וראו כי הם מסוגלים לעשות זאת וכי אין הדבר כרוך בתופעות לוואי איומות.

מתוך הכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization (המכונה World Allergy Congress, WAC) שנערך בבואנוס איירס, בדצמבר 2009.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה