ממחקר חדש שפורסם במהדורת נובמבר של American Journal of Obstetrics and Gynecology עולה קשר בין משך השלב הראשון בלידה ובין הסיכון לסיבוכים, כאשר בנשים עם שלב ראשון ארוך יותר הסיכוי לניתוח קיסרי גבוה יותר והן מצויות בסיכון גבוה יותר לתחלואה.

עם זאת, גם בקרב נשים עם שלב ראשון של הלידה הנמשך למעלה מ-24 שעות, בלמעלה ממחצית המקרים ההיריון יסתיים בלידה נרתיקית. לכן, לא ניתן לתמוך בהתערבות כירורגית רק על-בסיס משך השלב הראשון בלידה.

אעפ”י שיש עדות לקשר בין השראת לידה ובין הצורך בניתוח קיסרי, מרבית המחקרים התמקדו בשיטות ותרופות להשראת לידה. הקשר בין התוצאות הפרינטאליות ובין משך השראת הלידה נותר לא-ידוע.

במטרה לבחון את הנושא, החוקרים סקרו את הרשומות אודות 2620 הריונות של עובר יחיד, שהגיעו למועד וילדו במהלך השלב השני. משך השלב הראשון הוגדר כזמן בין התחלת הצירים (לא התחלת השראת לידה) ועד להרחבה מלאה של צוואר הרחם.

במרבית הנשים (64.2% מהנשים בהיריון ראשון, 82.6% מהנשים הולדניות), משך השלב הראשון של הלידה עלה על 12 שעות. בהשוואה לנשים אלו, אלו עם שלב ראשון של הלידה שנע בין 12-24 שעות, היו בסיכוי גבוה פי שתיים לדרישה לניתוח קיסרי, בעוד שהסיכון של נשים עם שלב ראשון שארך 24 שעות ומעלה, היה גבוה פי 7.44.

יחס הסיכויים המתוקן לדמם לאחר לידה בקרב נשים עם משך השלב הראשון הארוך ביותר עמד על 3.16, בעוד שיחס הסיכויים המתוקן לכוריואמניוניטיס עמד על 2.83. יילודים שנולדו לאימהות עם שלב ראשון של הלידה שארך מעל 24 שעות, היו בסיכון גבוה פי 2.03 להתאשפז ביחידת טיפול נמרץ.

עם זאת, בקרב נשים ולדניות עם צירים שארכו 24 שעות ומעלה (2.9 מכלל הנשים הולדניות), 53.3% ילדו בלידה נרתיקית, בעוד ש-11.6% ילדו בלידה נרתיקית מכשירנית ו-34.9% עברו ניתוח קיסרי.

מבין הנשים שלא ילדו מעולם, ב-6.5% השלב הראשון ארך 24 שעות ומעלה, 43.5% ילדו בלידה נרתיקית, 10.9% ילדו בלידה נרתיקית מכשירנית, 45.6% עברו ניתוח קיסרי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שהם אינם ממליצים על מגבלת זמן ספציפית להשראת לידה, השאלה מתי להתערב צריכה לכלול הערכה מקיפה של הסיכונים להמשך טיפול שמרני לעומת הסיכונים של התערבות כירורגית וכן לשלב את העדפות המטופלת בתהליך קבלת ההחלטות.

Am J Obstet Gynecol 2009;201:477.e1-7

לידיעה במדסקייפ