מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-23 בנובמבר 2009 ב-Circulation עולה כי בקרב מבוגרים ללא מחלת לב כלילית, נמצא קשר מובהק בין רמות גבוהות של non-HDL Cholesterol ורמות נמוכות של HDL, ובין סיכון מוגבר לאי ספיקת לב. לדברי החוקרים, הקשר שנמצא הוא בלתי תלוי בהשפעת ערכי השומנים בדם על הסיכון לאוטם לבבי.

בעבודות קודמות נמצא קשר בין טיפול בהפרעות שומנים בדם ובין צמצום ההיארעות של אי ספיקת לב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר בין רמות השומנים בדם ובין היארעות אי ספיקת לב. לצורך כך בדקו החוקרים נתונים על 6,860 משתתפים ללא מחלת לב כלילית ממחקר ה- Framingham Heart Study, וערכו תקנון למשתנים קליניים שונים, כולל אוטם לבבי. רמת HDL נמוכה הוגדרה כרמה נמוכה מ-40 מ”ג/ד”ל בגברים ורמה נמוכה מ-50 מ”ג/ד”ל בנשים. רמת non-HDL Cholesterol גבוהה הוגדרה כרמה של 160 מ”ג/ד”ל ומעלה.

מתוצאות המחקר עולה כי לאחר מעקב בן 26 שנים בממוצע, 680 משתתפים פיתחו אי ספיקת לב. בקרב משתתפים עם רמות HDL נמוכות נצפתה היארעות אי ספיקת לב של 12.8%, לעומת היארעות של 6.1% בגברים עם רמות HDL של 55 מ”ג/ד”ל ומעלה ונשים עם רמות של 65 מ”ג/ד”ל ומעלה. החוקרים מוסיפים כי 13.8% מהמשתתפים עם רמות non-HDL Cholesterol של 190 מ”ג/ד”ל ומעלה פיתחו אי ספיקת לב, לעומת 7.9% מהמשתתפים עם רמות תקינות של non-HDL Cholesterol.

בניתוח רב-משתני נמצא קשר בין ירידה של כל סטיית תקן אחת מערכי ה-HDL הבסיסיים, ובין סיכון נמוך ב-18% לאי ספיקת לב. לאחר תקנון למקרי אוטם לבבי שהתרחשו בתקופת המעקב, עדיין נצפתה ירידה מובהקת של 11% בסיכון לאי ספיקת לב. כמו כן, נמצא קשר בין עליה של כל סטיית תקן אחת מערכי non-HDL Cholesterol ובין עליה של 19% בסיכון לאי ספיקת לב, אשר נותר מובהק סטטיסטית גם לאחר תקנון לאוטם לבבי.

החוקרים מציינים כי דיסליפידמיה הינה גורם סיכון לטרשת עורקים. הם מסבירים כי אוטם לבבי הינו הסבר אפשרי אחר לקשר בין דיסליפידמיה ובין אי ספיקת לב, אך לאור תוצאות המחקר ניתן להסיק כי ההשפעה של רמות השומנים בדם על הסיכון לאי ספיקת לב, אינה מתווכת בהכרח ע”י אוטם לבבי. החוקרים מדגישים כי המחקר כלל משתתפים ללא מחלה כלילית בעת ההצטרפות ונעשה תקנון לאוטם לבבי, וכן כי התוצאות נותרו מובהקות סטטיסטית גם כאשר נעשה שימוש בערכי רמות השומנים הבסיסיות, וכאשר נבדקו רמות השומנים שנמדדו כל 8 שנים במהלך מחקר פרמינגהם.

לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא קשר בין רמות כולסטרול גבוהות ובין יתר לחץ דם, קשיחות מוגברת של דפנות העורקים, היענות ירודה של כלי הדם, ועליה במסת חדר שמאל ובעובי הדופן. כמו כן, הודגם קשר בין רמות HDL נמוכות ובין עלייה במסת חדר שמאל, תפקוד דיאסטולי ירוד, וירידה במקטע פליטה. במחקרי ה-CORONA וה-GISSI-HF נמצא כי מתן סטטינים לחולים עם אי ספיקת לב לא הוביל לצמצום הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, אירועים קרדיווסקולאריים לא-פטאליים ואשפוזים בשל אי ספיקת לב. עם זאת, החוקרים מסבירים כי אי ספיקת לב הינה האירוע הסופי בשרשרת של אירועים, וכי ייתכן ששינוי רמות השומנים בדם בחולים שסובלים כבר מאי ספיקת לב לא יצלח, שכן הנזק למיוקרד התרחש כבר.

Circulation 2009; DOI: 10.1161/CIRCULATIONAHA.109.830984

לידיעה במדסקייפ