ממחקר חדש עולה, כי עלייה קלה ברמות הגלוקוז במהלך ההיריון קשורה בסיכון מוגבר ללידת תינוק עם אשך טמיר.

לדברי החוקרים, טמירות אשכים הינה הפגם השכיח ביותר ביילודים ממין זכר, ובעבר נמצא כי סוכרת אימהית הינה גורם סיכון להפרעה זאת.

במסגרת מחקר החתך, העריכו החוקרים הימצאות הפרעות במטבוליזם הגלוקוז במהלך ההיריון בקרב אימהות של 1163 בנים עם ירידה תקינה של האשכים בלידה, ובקרב אימהות של 125 בנים עם ירידה אבנורמאלית של האשכים.

החוקרים מציינים, כי לאחר תיקון לערפלנים אפשריים- עישון במהלך ההיריון וגיל מבוגר בלידה- וכן לגורמי סיכון נוספים לאשך טמיר- פגות ומשקל לידה נמוך לגיל היריון- מטבוליזם אבנורמאלי של גלוקוז באם נותר שכיח יותר בבנים עם אשך טמיר בהשוואה לבנים עם ירידה תקינה של האשכים.

נמצא, כי עבור נשים עם סוכרת הריון המטופלת בדיאטה, יחס הסיכויים לילד עם אשך טמיר היה 3.98. הסיכון לאשך טמיר היה גבוה ביותר מפי 2, גם כאשר כל האימהות עם תוצאה אבנורמאלית אחת בבדיקת אי סבילות לגלוקוז נכללו בקבוצת הסוכרת.

לדברי החוקרים, עדיין נותר לברר כיצד הפרעה קלה במטבוליזם הגלוקוז במהלך ההיריון מעלה את הסיכון לטמירות אשכים מולדת.

אפשרות אחת, לדבריהם, היא שהפרעה קלה במטבוליזם הגלוקוז במהלך ההיריון מביאה לחוסר איזון בין אסטרוגן עוברי ופעילות אנדרוגנים, המפריע לירידת האשכים, לאור העובדה שירידתם מושפעת הן מהאפקט של אסטרוגנים והן מזה של אנדרוגנים.

J Clin Endocrinol Metab 2006;91:4862-4865

לידיעה במדסקייפ