מחקר חדש מצא, כי חשדנות צינית, דיכאון, וסטרס כרוני קשורים לרמות גבוהות של סמני דלקת.
לדברי החוקרים, מחקרים רבים קשרו בעבר בין סטרס ומחלות לב, אך המנגנון עדיין אינו ברור. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם דלקת היא החוליה המקשרת. בנוסף, מרבית המחקרים בנושא בדקו קשר לדיכאון מג’ורי בלבד, ואילו המחקר הנוכחי כלל גם סטרס כרוני ואישיות צינית.
המחקר, בו השתתפו 6814 גברים ונשים ללא מחלה קרדיווסקולרית קלינית, כלל תערובת גזעית של לבנים (38.5%), שחורים (27.8%), היספנים (21.9%) וסינים (11.8%).
בנוסף למדדי דלקת, החוקרים העריכו גם את השפעתם של התנהגות (פעילות גופנית, עישון, צריכת אלכוהול) וגורמי בריאות אחרים (סוכרת, BMI, זיהום שהתרחש לאחרונה, שימוש בתרופות) על יחסי הסטרס-דלקת.
נמצא, כי הקשר בין הגורמים הפסיכוסוציאלים והדלקת ירד ב-45% עד 100% לאחר תיקון ל-BMI וסוכרת, וב-20% עד 55% כאשר נלקחו בחשבון פקטורים התנהגותיים.
לדברי החוקרים, ייתכן כי סטרס קשור בהשמנה ובסוכרת, מה שמביא לעלייה בדלקת. הדבר עשוי להסביר את הקשר של סטרס לטרשת עורקים.
לכן, לדבריהם, גורמי סטרס פסיכוסוציאלים וגורמי סיכון הקשורים באורח חיים, בייחוד השמנה, צריכים להילקח בחשבון יחדיו במהלך טיפול במחלות קרדיווסקולריות והפרעות כרוניות נוספות הקשורות בדלקת.
CRP ו-IL-6 גבוהים יותר במצבי דיכאון וסטרס כרוני
במסגרת המחקר, שלושה סמני דלקת עיקריים נמדדו: CRP (C-reactive protein), IL-6 ופיברינוגן. חדשנות צינית דורגה ע”י ה- Cook-Medley Hostility Scale, דיכאון הוערך תוך שימוש ב-Center for Epidemiologic Studies-Depression Scale score, וסטרס כרוני נבדק בעזרת סקאלה של 0-4, המבוססת על סטרס בעבודה ובמערכת היחסים.
הקשרים החזקים ביותר לפקטורים פסיכוסוציאלים נמצאו עבור CRP ו- IL-6. בנוגע לחשדנות צינית, נמצא הבדל של 7% ברמות IL-6 ו-9% ברמות CRP בין אנשים באחוזון ה-80 ובאחוזון ה-20 על הסקאלה.
גם פרטים עם רמות גבוהות יותר של סטרס כרוני הראו נטייה לריכוזים גבוהים יותר של IL-6 ו-CRP, כאשר הבדלי האחוזים בנוכחות שני מצבי דחק או יותר לעומת היעדר מוחלט של סטרס היו 4% עבור IL-6 ו-5% עבור CRP.
בנוסף, פרטים שציוני הדיכאון שלהם היו 21 ומעלה הראו 7% יותר IL-6 בהשוואה לאלה שהיו עם ציונים נמוכים מ-21.
עפ”י השערת החוקרים, דלקת עשויה להיות אחד המסלולים המקשרים פקטורים פסיכוסוציאלים למחלות קרדיווסקולריות. עד כה, חלק גדול מקשר זה יוחס להשמנה ולסוכרת.
החוקרים מציינים, כי הממצאים מבוססים על מחקר חתך, וכי לשם קביעת השפעה בלתי תלויה של פקטורים התנהגותיים, דרוש מחקר אורכי. אולם, לדבריהם התוצאות מספקות מסלולים סבירים לסטרס ולבעיות פסיכוסוציאליות אחרות כתורמים למחלת לב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!