ממחקר חדש עולה, כי צריכה יומית של חומצה פולית משפרת משמעותית ביצועים קוגניטיביים במבוגרים, בעיקר בתחום הזיכרון ועיבוד מידע.

המחקר, שכלל 818 פרטים בגילאי 50-70 עם חסר בפולאט, הראה כי אלה שקיבלו 800 מיקרוגרם חומצה פולית ביום למשך שלוש שנים היו עם זיכרון טוב יותר ועיבוד מידע מהיר יותר, בהשוואה לפרטים בקבוצת הפלצבו.

בנוסף, ריכוזי פולאט בסרום עלו ב-576% וריכוזי הומוציסטאין ירדו ב-26% במשתתפים שצרכו חומצה פולית בהשוואה לאלה שקיבלו פלצבו.

לדברי החוקרים, המחקר מראה, כי צריכת תוספי חומצה פולית במשך 3 שנים משפרת הישגים במבחנים, המודדים את מהירות עיבוד המידע וזיכרון, תחומים הידועים כיורדים עם הגיל, במבוגרים עם ריכוזים גבוהים של הומוציסטאין.

משתתפי המחקר היו גברים ונשים הולנדים, שנטלו חלק במחקר ה-Folic Acid and Carotid Intima-media Thickness, שחקר את ההשפעה של תוספי חומצה פולית על התקדמות טרשת עורקים. אחת ממטרות המשנה של המחקר הייתה השפעת חומצה פולית על ביצועים קוגניטיביים.

במסגרת המחקר, שנמשך בין נובמבר 1999 ודצמבר 2004, 818 משתתפים חולקו באקראי לקבלת 800 מיקרוגרם ביום של חומצה פולית או פלצבו למשך שלוש שנים.

פרטים עם רמות הומוציסטאין כולל נמוכות מ-13 פיקומול/ליטר או גבוהות מ-26 פיקומול/ליטר הוצאו מהמחקר.

ההערכה הבסיסית של התפקוד הקוגניטיבי כללה חמישה מבחנים נפרדים, שמדדו חמישה תחומים קוגניטיביים- זיכרון, מהירות סנסורימוטורית, complex speed, מהירות עיבוד מידע ושטף דיבור. בנוסף, המשתתפים עברו מבחן מיני-מנטל כבדיקת סקירה לדמנציה.

הומוציסטאין כולל בפלזמה, פולאט בסרום, ריכוזי ויטמין B12 ומידע בנוגע למצב הרפואי ושימוש בתרופות עודכנו מידי שנה, ואילו יתר המדידות נלקחו בתחילת המחקר ובסופו. 

נמצא, כי בקרב פרטים בקבוצת הפלצבו, מהירות סנסורימוטורית, מהירות עיבוד מידע ו- complex speed ירדו משמעותית, ואילו המשתתפים בקבוצת הטיפול הראו קצב ירידה איטי יותר. עם זאת, לא נצפו בין הקבוצות הבדלים בשטף הדיבור וב- complex speed.

אם כך, ההשפעה של חומצה פולית עשויה להיות מוגבלת לאספקטים בסיסיים בלבד של מהירות ועיבוד מידע. בנוסף, שטף הדיבור לא הושפע מחומצה פולית, אולי משום שזיכרון אנציקלופדי הינו מרכיב באינטיליגנציה המגובשת, הנותרת שלמה יחסית עם ההזדקנות.

החוקרים מציינים, כי אוכלוסיות רבות עשויות להראות צריכת פולאט דומה לזאת של משתתפי המחקר, העלולה להיות תת-אופטימאלית לתפקוד הפיזיולוגי. לדבריהם, אחת הסיבות לכך היא המחסור הקיים במידע בנוגע לרמות האופטימאליות של צריכת פולאט בתזונה. לכן, הקהילה הרפואית זקוקה למחקרים אקראיים נוספים על מנת לבסס המלצות מושכלות יותר.

Lancet. 2007;369:208-216

לידיעה במדסקייפ