חוקרי רפואת התמכרות מדווחים על הצלחה בשימוש ב- dihydrocodeine כטיפול אחזקה עבור חולים, שפיתחו תלות באופייטים.

במחקר הנוכחי 235 נבדקים כאלה חולקו רנדומאלית לקבל methadone או dihydrocodeine. הנבדקים נכחו ב- Edinburgh’s Community Drug Problem Service או היו תחת טיפול של רופאים כללים.

מינוני הטיפול הותאמו אינדיבידואלית ונעו מ-40 עד 150 mg methadone או מינון שווה ערך של dihydrocodeine. 30 mg של dihydrocodeine  היה שווה ערך ל-2.5 mg של methadone, כך הוסבר על ידי החוקרים במהדורת דצמבר של Addiction.

לא היו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות במונחים של התמדה בתוכנית הטיפול התרופתי לאחר חציון של 42 חודשי מעקב. כמו כן, היה שיפור בשתי הקבוצות בכל המדדים המשניים, כגון, שימוש לא חוקי בסם, שימוש בהזרקת סם ומנות יתר, פשע מדווח (כולל מכירת סמים), בריאות גופניות ונפשית ותעסוקה או הגעה לבית ספר.

שיעור ההתמדה עבור כל הנבדקים היה 89%. החוקרים משערים כי השיעורים הגבוהים יכולים להיות מיוחסים למינונים הגבוהים יחסית של methadone או של dihydrocodeine  , שנעשה בהם שימוש במחקר.

dihydrocodeine גרם ליותר תחושות “היי” לעומת methadone. הדבר גרם לחלק מערכו כאלטרנטיבה. חלק מהאנשים רואים זאת כחסרון, אך לא החוקרים. בנוסף, ל-dihydrocodeine יש גורם רעילות נמוך יותר ועל כן יש פחות צורך בשליטה הדוקה כשלוקחים אותו.

ישנם חולים רבים, שלא סובלים methadone ומסיבות רבות לא רוצים לקחת אותו (יותר מדי סטיגמה ותופעות לוואי בלתי נסבלות). חלק מהחולים צריכים תרופה יותר גמישה, כגון אנשים הנמצאים בעבודה או בטיול, אנשים בחופשות וכו’. לעיתים החולים מגיעים למדינות, ששם methadone אינו חוקי, לדוגמא יוון, והם רוצים להימנע מהבדיקה הקפדנית של הרשויות במדינתם ובחו”ל.

לסיכום, התאמת החולים לטיפול דרך בדיקת תרפואטית או דרך יידוע החולה טרם בחירתו זה דבר הנמצא בשימוש רחב כיום. המחקר הנוכחי מציע כי דברים אלה צריכים להיות זמינים לכל החולים התלויים באופייטים בטיפול. בנוסף, ממצאי המחקר מספקים עדות טובה לכך, ש- dihydrocodeine יכול להיות תחליף יעיל ל- methadone.

Addiction 2006;101:1752-1755

לידיעה במדסקייפ