באופן היסטורי, האבחנה של לימפומה ממאירה נחשבת קשה לביצוע. כעת, במסגרת מחקר חדש פותחה מערכת פריימרים לזיהוי שינויים בגנים לרצפטורים של תאי B ו- T, תוך שימוש ב-PCR להערכת קלונאליות בהפרעות לימפופרוליפרטיביות.

ביסוס מונוקלונאליות הינו חשוב להבחנה בין ממאירות ובין תהליכים ריאקטיביים פוליקלונאליים. במחקרם, מתארים החוקרים את הדיוק והיעילות של הגישה החדשה.

במסגרת המחקר, חוקרים ב-47 מרכזים השתמשו בשיטות מבוססות-PCR בשל הביצוע המהיר והצורך המוגבל ב-DNA באיכות גבוהה.

החוקרים פיתחו תבחיני PCR משולבים BIOMED-2– immunoglobulin/T-cell receptor (Ig/TCR). סה”כ נכללו 97 פריימרים חדשים, שכיסו את מרבית מקטעי הגנים הפונקציונאליים, וייצגו 418 מבחני PCR יחידים.

שפופרות ה-PCR המשולב BIOMED-2 זיהו 99% מכ-400 ממאירויות של תאי B ו-49% מכ-200 ממאירויות של תאי T. מאידך גיסא, מעל 90% מכ-100 נגעים ריאקטיביים שזוהו היסטולוגית היו פוליקלונאלים.

למרות שיעור ההצלחה הגבוה, החוקרים אינם ממליצים על PCR בכל מקרה, מאחר שמקרים רבים של לימפומה ממאירה יכולים להיות מאובחנים בקלות באמצעות אימונוהיסטוכימיה. אף-על-פי כן, עם רמת דיוק הנושקת ל-100%, הם צופים כי השימוש ב-PCR ילך ויעלה, בעיקר בשל ההשלכות של אבחנה שגויה, ומשום שהטיפול בלימפומה לוקה בתופעות לוואי רציניות.

החוקרים ממליצים על מבחני קלונאליות במקרים עם אבחנה שאינה חד-משמעית או במקרים של היסטולוגיה, אימונופנוטיפיות או הופעה קלינית בלתי רגילות.

סיווג לימפומות מתאי T מבוסס באופן מסורתי על ממצאים מורפולוגיים, אימונוהיסטוכימיים, קליניים וגנוטיפיים. אולם, החוקרים מציינים כי קריטריונים אלה אינם ספציפיים לחלוטין למחלה, ועשויים להשתנות במצבים שונים.

לכן, בדקו החוקרים ערכי ייחוס של PCR עבור 118 תבניות של Ig/TCR ב-19 מעבדות. לדברי החוקרים, קלונאליות של TCR זוהתה ב-99% (143/145) מתוך כל המקרים המוגדרים של לויקמיה פרולימפוציטית של תאי T, לימפומה פריפרית של תאי T, לימפומה אנגיואימונובלסטית של תאי T ו- T-cell large granular lymphocytic leukemia.

בניגוד לכך, הם מדווחים, כי 9 מתוך 43 ה- anaplastic large cell lymphomas לא הראו רצפים חדשים ב-TCR.

החוקרים בדקו בנוסף את השאלה באיזו תכיפות  ניתן לצפות בקלונאליות של Ig/TCR בנגעים ריאקטיביים היסטומורפולוגית, ואת השפעתם של הממצאים על האבחנה הסופית. לשם כך הם בדקו 106 דגימות רקמה ריאקטיביות.

התוצאות הראו, כי 75% מהדגימות היו פוליקלונאליות, ו-15% נוספים היו מקרים שהם “ככל הנראה פוליקלונאליים”.

צוות המחקר הסיק, כי מבחני ה-PCR המשולב BIOMED-2 מסייעים מאוד לאישור האופי הפוליקלונאלי במרבית הנגעים הריאקטיביים.

עם זאת, הם ממליצים על אינטראקציה קרובה בין הביולוג המולקולרי ובין והפתולוג במקרים בהם תוצאות הקלונאליות אינן ברורות. לדבריהם, כאשר תוצאות ה- Ig/TCR נותרות חשודות, על המעקב הקליני לכלול דגימות רקמה חדשות ואנליזה מולקולרית ופתולוגית נוספת.

לבסוף, במטרה להגדיר ביקורת חיובית ראויה לתגובות ה-PCR המשולב, העריכו החוקרים 30 שורות של תאי T מאופיינים היטב עם תאיT בעלי שינויים בגן ל-TCR. תצורת הגנים הוערכה בשיטת Southern blot ובאמצעות BIOMED-2.   

נמצא, כי 29 מתוך 30 שורות התאים היו עם שינויים קלונאליים יחודיים, שזוהו בקלות. החוקרים צופים, כי שורות תאים אלה ישמשו בערכות האבחנה לאחר אימות פרופיל ה-TCR שלהם.

Leukemia 2007

לידיעה במדסקייפ