ממחקר רטרוספקטיבי של חולים עם Idiopathic Pulmonary Arterial Hypertension (PAH) עולה כי לעיתים קרובות הם מדווחים על היסטוריה של שימוש במטאמפטמינים.

החוקרים חקרו את השימוש בסטימולנטים בקרב 340 חולים עם PAH עם גורמי סיכון ידועים, PAH אידיופטי, או CTEPH (Chronic ThromboEmbolic Pulmonary Hypertension) מנובמבר 2002 ועד אפריל 2004, בבי”ח בקליפורניה.

תחת הגדרת סטימולנטים נכנסו אמפטמינים, מטאמפטמינים וקוקאין.

שיעור השימוש בסטימולנטים עמד על 28.9%, כפי שדווח ע”י החולים ב-PAH אידיופטי, בהשוואה לשיעור של 3.8% מבין החולים עם PAH הקשור בגורמי סיכון ידועים, ו-4.3% מהחולים עם CTEPH.

הסיכוי לשימוש במטאמפטמינים היה גבוה פי 10.14 בקרב חולים עם PAH אידיופטי, בהשוואה לחולים עם PAH הקשור בגורמי סיכון ידועים. הסיכוי שחולים עם PAH אידיופטי השתמשו בסטימולנטים, היה גבוה פי 7.63, בהשוואה לחולים עם CTEPH.

לדברי החוקרים, שיעורי PAH תחת שימוש בסטימולנטים דומים לשיעורים המדווחים בנוגע לשימוש ב-Fenfluramine, שהוא גורם סיכון ידוע ל-PAH. עם זאת, מאחר ומדובר במחקר רטרוספקטיבי, החוקרים מזהירים כי יש להתייחס לכל קשר בין שימוש בסטימולנטים ו-PAH Idiopathic כממצא ראשוני בלבד.

במאמר מערכת נכתב כי הגיע הזמן לערוך מחקר אפידמיולוגי לבחינת הקשר בין שימוש בסטימולנטים ו-PAH אידיופטי. הקשר הפתוגני בין שימוש בסטימולנטים והתפתחות PAH אינו-ידוע, אך ייתכנו הסברים אפשריים רבים, כולל נזק טוקסי לאנדותל, פגיעה היפוקסית ודיס-רגולציה של הטונוס הוסקולרי.

רק מחקר רב-מרכזי גדול יוכל לאסוף מספר גדול מספיק של חולים, בכדי לבחון את גורמי הסיכון הסביבותיים והביולוגיים ל-PAH אידיופטי, ולשפוך אור על הפתוגנזה של המחלה.

Chest 2006;130:1657-1663, 1663-1635

לידיעה במדסקייפ