במהלך כנס SABC (San Antonio Breast Cancer), הוצגו פרטים חדשים אודות תופעות הלוואי הקשורות בטיפול במעכבי ארומטז. 3 מהתרופות הללו הושקו בשנים האחרונות Anastrozole (Arimidex), Exemestane (Aromasin) ו-Letrozole (Femara) כטיפול אדג’וונטי בנשים לאחר מנפאוזה עם סרטן שד חיובי לרצפטורים. עם פעילות חסימת סינטזת אסטרוגן, הטיפולים מספקים אלטרנטיבה לטיפול שהיה הטיפול הסטנדרטי, ב-SERM (Selective Estrogen Receptor Modifier), Tamoxifen.

אחד המציגים סיכם כי התסמינים במפרקים בעקבות מעכבי ארומטז היו שכיחים יותר וחמורים יותר, מכפי שדווח עד כה במחקרים קליניים. החוקרים מציינים כי מחקרים אדג’וונטים גדולים, עליהם דווח ב-2002-2004 מצאו כי שיעור הפרעות שריר-שלד עמדה על 20-30%, וקרוב ל-5% מהמטופלים הפסיקו את הטפול בשל השפעות טוקסיות.

עם זאת, במחקר חתך שכלל 200 חולים, נמצא כי 47% מהחולים דיווחו על כאבי מפרקים שייוחסו לטיפול במעכבי ארומטז, ו-44% דיווחו על קשיון מפרקים.

כשני שליש מהחולים שיווחו על תסמינים במפרקים, טענו כי התסמינים היו בינונים עד קשים, כאשר האתרים השכיחים כללו את הברכיים והידיים. 52% מהנשים נטלו טיפול תרופתי פומי להקלה על התסמינים, כולל NSAID ואקמול (Acetaminophen), בעוד ש-46% בחרו בהתערבויות לא-פרמקולוריות (בעיקר פעילות גופנית).

הסיכון לתסמיני מפרקים, במדגם שנבחר, לא היה תלוי בגיל ובמעכב ארומטז שנבחר, או במשך זמן הטיפול. עם זאת, נמצא קשר הפוך עם עודף משקל או טיפול קודם ב-Tamoxifen, וחשיפה קודמת ל-Taxane היתה הפקטור המנבא החזק ביותר לתסמיני מפרקים בעקבות טיפול במעכבי ארומטז. בחולים שטופלו ב-Taxane הסיכון לכאבי וקשיון מפרקים היה גבוה פי 4, בזמן נטילת מעכבי ארומטז.

מאחר שהצלחת הטיפול במעכבי ארומטז תלויה ביכולת להיצמד להוראות הטיפול, דרושים מחקרים נוספים בנושא התערבויות שעשויות להקל על התסמינים הללו ולשפר את איכות החיים. אותו צוות חוקרים ציין דיווח על חלק מהצלחות הטיפול באקופנקטורה בתסמיני מפרקים. מחקר פיילוט יחיד, שכלל 21 נשים, מצא שיפור בכאבים ובקשיון, וירידה בצריכת משככי כאבים.

באותו כנס הוצגו תוצאות סקר, שהחל באוגוסט 2005, וכלל 38 תופעות לוואי הקשורים בטיפול במעכבי ארומטז, וכן שאל את המטופלים אודות תופעות לוואי אחרות שלא צויינו ברשימה.

מבין 612 נשים שהשיבו על השאלון, כמעט כולן (96%) דיווחו על תופעת לוואי אחת או יותר. כ-30% מהנשים דיווחו כי הפסיקו את הטיפול, מרביתן (87%) בשל תופעות לוואי בלתי-נסבלות, ו-47% בשל בעיות הקשורות במפרקים. למעלה מ-50% מהמשיבות דיווחו על שבץ, שיעול, נפיחות זרועות ורגליים, תסמינים דמויי-שפעת, וחרדה. השפעות אחרות כללו אטרופיה ויובש של הנרתיק, עליה ברמות כולסטרול, וכאב כללי.

לדברי החוקרים, בולטת מאוד העובדה שנשים שהשיבו על השאלון, סובלות מאוד. המטופלים יודעים על תופעות הלוואי עוד לפני הרופאים הם חווים אותן על גופם.

השוואה ישירה של 3 מעכבי ארומטז בשלב 1, בנשים בריאות לאחר מנפאוזה, מצא הבדלים בין הקבוצות, בעיקר בכל הקשור להשפעות על פרופיל השומנים.

כל 3 מעכבי הארומטז קשורים בעליה מתונה במרקרים של פירוק עצם, וירידה מתונה בצפיפות עצם (BMD) לאחר 24 שבועות טיפול, ללא הבדלים משמעותיים בין התרופות. החוקרים מציינים כי מתן ממושך של מעכבי ארומטז, נקשר כבר בירידה במדדי BMD, ועליה בסיכון לשברים ואוסטאופורוזיס בנשים לאחר מנפאוזה עם סרטן שד.

Exemestane הוא סטרואיד בטבעו (בעוד ששתי התרופות האחרות הן לא-סטרואידליות), ולכן הוצע בעבר כי עשוי להגן מפני אובדן עצם. לא נמצאו עדויות לכך במחקר LEAP (Letrozole, Exemestane, and Anastrazole Pharmacodynamics). המחקר כן מצא הבדל אחד, רק Exemestane לווה בירידה ברמות הורמון PTH, ממצא שעשוי להצביע על עליה בספיגת עצם.

לשלוש התרופות היתה השפעה שונה על פרופיל השומנים. בהשוואה ל-Anastrozole, טיפול ב-Letrozole ו- Exemestane הביא לשינויים שליליים בפרופיל השומנים בנבדקים בריאים. טיפול ב-Letrozole הביא לעליה משמעותית בטריגליצרידים לאחר 12 שבועות, למרות שהרמות היו שונות מאוד במהלך 36 שבועות המחקר, ולכן העליה הנצפית עשוי לנבוע משינויים קליניים ולא קשורה בטיפול. Exemestane קשור בעליה ברמות HDL, ועליה ביחס בין LDL ו-HDL, ושיעור ויחס apoB ו-apoA-1, כולם מצביעים על השפעה אתרוגנית אפשרית.

לידיעה במדסקייפ