אפקטים של שליטה אינטנסיבית על לחץ הדם בעזרת valsartan על הפרשת אלבומין בשתן בחולים עם לחץ דם תקין וסוכרת סוג 2 (מתוך Am J Hypertens. )

סוכרת היא הגורם הכי נפוץ לכישלון כליה בארצות הברית ולא קיים מידע מספיק בנוגע לאפקטים של טיפול אגרסיבי בלחץ דם בחולים עם לחץ דם תקין וסוכרת סוג 2.

במחקר השתתפו 129 חולי סוכרת סוג 2 עם לחץ דם של מתחת ל-140/80 עד 90 mm Hg ללא אלבומינוריה גלויה. החולים חולקו רנדומאלית לקבל שליטה אינטנסיבית בלחץ הדם (לחץ דם דיאסטולי מטרה היה 75 mm Hg) תוך שימוש בחוסמי רצפטור אנגיוטנסין 2 valsartan, לעומת שליטה מתונה בלחץ הדם (לחץ דם דיאסטולי מטרה היה בין 80 ל-90 mm Hg עם מתן פלצבו בהתחלה). מטרת המחקר הייתה להעריך את האפקט על השינוי בהפרשת אלבומין בשתן (UAE) מנקודת ההתחלה.

לחץ הדם הממוצע בכניסה למחקר היה 126 +/- 8.8/84 +/- 2.4 mm Hg, תקופת המעקב הממוצעת הייתה 1.9 +/- 1.0 שנים. במהלך תקופת המעקב, לחץ הדם הממוצע היה   118 +/- 10.9/75 +/- 5.7 עבור הטיפול האינטנסיבי לעומת 124 10.9/80 6.5 mm Hg עבור קבוצת השליטה המתונה בלחץ הדם (P < .001). לא נצפה הבדל בשינוי בפינוי קריאטינין או ברמת קריאטינין בסרום מנקודת ההתחלה בין שתי הקבוצות.

אנליזה עבור שינוי בלוג (UAE+1), תקנון עבור גיל, HBA (1c), משך הסוכרת, לוג בנקודת ההתחלה (UAE+1), מין ואתניות, הראתה הבדל משמעותי בטיפול לאחר שנתיים (P = .007) בהורדת לוג      (UAE+1) על ידי שליטה אינטנסיבית בלחץ הדם מול שליטה מתונה בלחץ הדם.

לסיכום, שליטה אינטנסיבית בלחץ הדם עם valsartan המורידה לחץ דם לערך הנמוך מ- 120/80 mm Hg בחולים עם לחץ דם תקין, סוכרת סוג 2 ומיקרו אלבומינוריה או נורמו אלבומינוריה, מורידה משמעותית את התקדמות UAE ובחלק מהמקרים גורמת לרגרסיה של UAE.

לידיעה ב-PubMed

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה