טיפול במסג’ יכול לעזור להוריד כאב בברך עם אוסטאוארתריטיס (מתוך Arch Intern Med)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת דצמבר של Archives of Internal Medicine, עולה כי טיפול במסג’ יעיל בהורדת הכאב במטופלים הסובלים מברך עם OA (osteoarthritis).

טיפול במסג’ הוא אופציה טיפולית אטרקטיבית ב-OA, אך יעילותו לא ברורה. הטיפול יכול להוריד את הסימפטומים ולשפר את מהלך OA על ידי הורדת סירקולציה מקומית למפרק המושפע, לשפר את טונוס מערכת השרירים התומכת, להגביר את גמישות המפרק ולהקל על כאב, אך על פי ידיעותינו עד עתה, אין מחקר, שהעריך ספציפית את היעילות של טיפול מסג’ ב-OA.

במחקר השתתפו 68 מבוגרים עם OA של הברך, שאושרה רדיוגרפית. הנבדקים חולקו רנדומאלית לקבל טיפול במסג’ (פגישות פעמיים בשבוע של מסג’ שבדי סטנדרטי בשבועות 1-4 ופגישות של פעם בשבוע בשבועות 5-8) או לקבוצת ביקורת (התערבות מאוחרת). המשתנים העיקרים היו שינויים ב- WOMAC (Western Ontario and McMaster Universities Osteoarthritis Index), בניקודי תפקוד וכאב ובסקלה ויזואלית אנלוגית של הערכת כאב.

לקבוצת הטיפול במסג’ היו שיפורים משמעותיים בממוצע ניקודי WOMAC (-17.44 ± 23.61 mm; P < .001), בכאב (-18.36 ± 23.28; P < .001), בנוקשות (-16.63 ± 28.82 mm; P < .001), בתפקוד הגופני (-17.27 ± 24.36 mm; P < .001), בהערכת VAS

(-19.38 ± 28.16 mm; P < .001), בטווח התנועה במעלות (3.57+/-13.61, P = .03) ובזמן הליכה של 50 ft בשניות (-1.77+/-2.73, P < .01). השליטה בגורמים דמוגראפיים תוך שימוש במודלים רב משתנים לא השפיעה על תבנית הממצאים.

המחקר מציע כי טיפלו במסג’ יעיל בטיפול בברך עם OA והוא בעל יתרונות מועילים הנמשכים שבועות לאחר הפסקת הטיפול. הטיפול נסבל היטב על ידי המטופלים עם OA כואבת של הברך. כמו כן, הטיפול מוריד את הכאב ומשפר תפקוד במטופלים, שהורשו לשמור על הטיפול הרגיל שלהם.

מגבלות המחקר כוללות אנליזת intent-to-treat עם ערכים בסיסיים היכולים לעשות תת הערכה של גודל האפקט הטיפולי, איבודים של מעקב אחר מטופלים, חוסר יכולת להשוות יעילות של תדירות, משך או סוג אחר של טיפול במסג’, דגימת מחקר הומוגנית המגבילה הכללת תוצאות המחקר על כל האוכלוסייה ומשך המחקר של רק 16 שבועות.

החוקרים מסכמים ואומרים כי בהינתן מגבלות המחקר ותופעות הלוואי הפוטנציאליות של טיפולים פרמקולוגיים ולא פרמקולוגיים ב-OA, טיפול במסג’ הוא אופציה אפשרית כתוספת לאפשרויות טיפוליות יותר שגרתיות. יש צורך במחקר נוסף על מנת לקבוע פרוטוקול טיפולי אופטימאלי, יעילות אבסולוטית, cost-effectiveness  והכללה על אוכלוסיות אחרות.

Arch Intern Med. 2006;166:2533-2538

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה