ממחקר חדש עולה, כי התערבות של טיפול עצמי מפחיתה תסמינים בדרכי השתן התחתונות בגברים.
לדברי החוקרים, הם פיתחו התערבות של טיפול עצמי עבור גברים עם תסמינים בדרכי השתן התחתונות. מטרת התכנית הייתה להפחית תסמינים אורינריים ולדחות או להימנע מהסלמה בטיפול. בכדי לקבוע את יעילות ההתערבות, בוצע מחקר אקראי ומבוקר דו-מרכזי, שהשווה בין גברים הסובלים מתסמינים בדרכי השתן התחתונות, שהשתתפו בתכנית לטיפול עצמי בנוסף לטיפול הסטנדרטי, לבין אלה שקיבלו טיפול סטנדרטי בלבד.
בין ינואר 2003 ואפריל 2004, גייסו החוקרים 140 גברים עם תסמינים בדרכי השתן התחתונות, שהופנו ע”י רופאים כלליים למרפאות אורולוגים. הגיל הממוצע היה 63 ± 10.7 שנים. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול עצמי וטיפול סטנדרטי (73=n), ולטיפול סטנדרטי בלבד (67=n). הטיפול העצמי הכיל 3 מפגשים בקבוצות קטנות, והתמקד בחינוך, הדרכה לאורח חיים, ותרגול כישורים בפתרון בעיות ובהצבת מטרות.
התוצאה העיקרית הייתה כשלון טיפול שנבדק כעבור 3,6 ו-12 חודשים. תוצאה נוספת הייתה התסמינים שחומרתם נמדדה עפ”י international prostate symptom score (IPSS) , כאשר ניקוד גבוה משקף תוצאה גרועה יותר.
כשלון טיפולי לאחר 3 חודשים התרחש ב-7 (10%) משתתפים בקבוצת הטיפול העצמי, וב-27 (42%) בקבוצת הטיפול הסטנדרטי (הבדל של 32%). ההבדלים בכישלון הטיפול היו 42% לאחר 6 חודשים, ו-48% כעבור שנה. יתרה מזאת, IPSS ממוצע לאחר 3 חודשים היה 10.7 בטיפול העצמי, לעומת 16.4 בטיפול הסטנדרטי (הבדל של 5.7). ההבדלים המתאימים ב-IPSS היו 6.5 לאחר 6 חודשים ו-5.1 לאחר שנה.
טיפול עצמי הפחית משמעותית את תדירות הכישלון הטיפולי, ואת התסמינים אורינריים. בשל התועלת הגדולה שנצפתה בטיפול העצמי, תוצאות המחקר תומכות בקיום מחקר רב-מרכזי שיאשר האם טיפול עצמי יוכל להיחשב כטיפול קו ראשון עבור גברים עם תסמינים בדרכי השתן התחתונות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!