מחקר חדש, שבדק את הקשר בין שתי התרופות המשמשות לטיפול במיגרנה ובין סיבוכים איסכמיים, מצא, כי שימוש יתר ב- ergotamine קשור בסיכון מוגבר לסיבוכים איסכמיים, בעוד ששימוש ב- triptan, אינו כרוך בסיכון זה.

במסגרת המחקר נאספו נתונים לגבי 17,439 חולים שקיבלו יותר ממרשם אחד של triptan או ergotamine. ה”מקרים” (188=n) היו אלה שאושפזו בבית חולים בשל סיבוכים איסכמיים, ובהתאם להם נבחרו אנשי ביקורת (689=n). הנתונים התייחסו למידת השימוש ב- triptan ו- ergotamine במהלך שנה אחת, כאשר שימוש יתר הוגדר כ-90 מנות יומיות מוגדרות ומעלה במהלך שנה.

עפ”י תוצאות המחקר, שימוש יתר ב- triptan לא נמצא קשור בסיכון מוגבר לסיבוכים איסכמיים (יחס סיכויים 0.96; רווח בר סמך 95%: 0.49-1.9); שימוש יתר ב- triptan בחולים שנוטלים בנוסף תרופות קרדיווסקולריות לא העלה גם הוא סיכון זה. שימוש יתר ב- ergotamine, לעומת זאת, נמצא כגורם סיכון לסיבוכים איסכמיים (יחס סיכויים 2.55; רווח בר סמך 1.22-5.36), כאשר חולים שהשתמשו ביתר ב- ergotamine בנוסף לתרופות קרדיווסקולריות היו בסיכון הגבוה ביותר (8.52; 2.57-28.2).

המבקרים את המחקר טוענים, כי הוא לוקה במספר מגבלות מתודולוגיות. ראשית, קודי ה- ICD-9 עשויים לשקף בצורה לא מדויקת את אבחנת החולים. שנית, לא ניתן להגדיר את תקופת הזמן המדויקת שבה קיבלו החולים את הטיפול. ולבסוף, ערפלנים אפשריים לא נלקחו בחשבון (גורמי סיכון נוספים, אינטראקציות אפשריות בין תרופות).

המבקרים מוסיפים ואומרים, כי המחקר אינו יכול להבחין בין אירועים צרברליים, קורונריים ופריפריים, ואינו מסוגל לכמת את הבטיחות בחולים הנמצאים בסיכון נמוך לעומת סיכון גבוה. לכן, מתן מרשם של triptan עדיין צריך להיות זהיר ולעבור הערכה בהתאם לחולה. עם זאת, הם מכירים בעובדה שהמחקר תורם מידע חשוב בנוגע לבטיחות השימוש ב- triptan ומדגיש את הסכנות האפשריות הקשורות ב- ergotamine בטיפול בכאב ראש, בעיקר בחולים מבוגרים הנמצאים בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולריים.

Neurology 2006; 67: 1111, 1128-1134

לתקציר ב- NeLM