המחקר הקליני הרנדומאלי הראשון של IMT (inspiratory muscle training) מניעתי פרה ניתוחי בנבדקים העתידים לעבור ניתוח מעקפים, הראה כי הפרוצדורה מורידה שכיחות של PPC (סיבוכים פולמונרים פוסט ניתוחיים).

תוצאות המחקר פורסמו במהדורת אוקטובר של JAMA. החוקרים מחשיבים פרוצדורה זו כהתערבות פרה ניתוחית חשובה היעילה בהורדת תחלואה.

אך יש להעלות את המודעות לטכניקה זו היות ורוב המנתחים לא מודעים לאפקט המניעתי של אימון פרה ניתוחי זה של מערכת הנשימה בנבדקים הנמצאים בסיכון גבוה.

תוכנית תפורה של תרגילים המבוצעים שבועיים לפני הניתוח

החוקרים הסבירו ש-PPC מדורגים על פי חומרה, כאשר סימפטומים קלים כוללים שיעול וקוצר נשימה, בעוד שסימפטומים קשים כוללים דלקת ריאות ופנאומותורקס והזדקקות לתמיכה נשימתית. על כן, PPC משפיע על התחלואה והתמותה של הנבדקים, על אורך השהות בבית החולים ועל ניצול המשאבים של בית החולים.

השיעור של PPC נשאר יציב בקרב נבדקים העוברים CABG למרות העובדה, שהניתוח עצמו והטיפול סביב הניתוח השתפרו. זאת היו ו-CABG מבוצע כיום בנבדקים בסיכון גבוה הנמצאים בסיכון גבוה יותר ל-PPC בשל קו-מורבידיות.

החוקרים בחרו נבדקים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח PPC על בסיס גורמי סיכון. חצי מהם עברו IMT לפני הניתוח (139 נבדקים) ואילו השאר קיבלו טיפול רגיל (139 נבדקים).

IMT  כלל תרגילים, שנתפרו אישית עבור כל נבדק, שהיה צריך לבצען כל יום בבית, שבועיים לפחות לפני תאריך הניתוח. כל מקבץ תרגילים כזה ארך 20 דקות ובוצע 6 פעמים בשבוע ללא השגחה ופעם בשבוע עם השגחה. העלות השבועית של טיפול הייתה בערך 300 אירו.

הנבדקים ערכו רישום יומית ביומן, שכלל גם אירועים בלתי רצויים ותלונות, והשלימו שאלון אנונימי בסוף תקופת ההתערבות. IMT הביא לשיפור משמעותי בכוח שרירי הנשימה הממוצע ובסיבולת שרירי הנשימה.

קבוצת הטיפול הרגיל קיבלה טיפול על פי הנורמה המקובלת כיום לפני הניתוח (ניתנו להם הנחיות לגבי מנוברות של נשימה עמוקה, שיעול ומוביליות מהירה ככל האפשר), ושתי הקבוצות קיבלו טיפול פוסט ניתוחי זהה.

המשתנים העיקריים, שנבדקו היו שכיחות של PPC, בעיקר דלקת ריאות, ומשך של שהות בבית החולים לאחר הניתוח.

שכיחות של דלקת ריאות יורדת ב-60% באלה, שקיבלו IMT

PPC הופיעו ב-25 (18%) מהנבדקים, שקיבלו אימון IMT בהשוואה ל-48 (35%) מהנבדקים בקבוצת הטיפול הרגיל (OR-0.52). דלקת ריאות קרתה ב-9 (6.5%) מהנבדקים בקבוצת IMT בהשוואה ל-22 (16.1%) מהנבדקים בקבוצת הטיפול הרגיל (OR-0.40).

חציון משך השהות הממוצע של אשפוז לאחר הניתוח היה שבעה ימים בקבוצת IMT לעומת שמונה ימים בקבוצת הטיפול הרגיל (p=0.02).

לדברי החוקרים, הממצאים שלהם מצביעים על כך, ש-IMT פרה ניתוחי הופך את הנבדקים ליותר עמידים לתוצאות המזיקות של הניתוח, ואף מוריד את חציון משך ההנשמה המכאנית, שהיה ארוך יותר משמעותית בקבוצת הטיפול הרגיל (5 שעות) בהשוואה לקבוצת ה-IMT (4 שעות).

IMT גם מקדם התאוששות פוסט ניתוחית, כי חציון השהות של אשפוז היה נמוך יותר ב-9 נבדקים בקבוצת IMT, שפיתחו דלקת ריאות בהשוואה ל-22 נבדקים בקבוצת הטיפול הרגיל, שפיתחו דלקת ריאות (11.5 מול 13 ימים בהתאמה).

לסיכום, התוכנית הכוללת אימון ותרגילים נשימה היא בטוחה ונסבלת היטב בקרב נבדקים, ועליה להיות מיושמת כטיפול קבוע מהר ככל האפשר.

JAMA 2006; 296: 1851-1857

לידיעה במדסקייפ