ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוקטובר של Chest, עולה כי שימוש בסטרואידים בשאיפה מעלה את הסיכון לשברים בקרב חולי אסתמה או בקרב חולי COPD.

מחקרים קודמים מצאו קשר בין שימוש בסטרואידים בשאיפה ובין שברים, אך ההיקף שבו הקשר נגרם בשל סטרואידים בשאיפה או בשל גורמים אחרים נלווים, כגון חומרת החסימה של זרימת האוויר, הינו שנוי במחלוקת. החוקרים שילבו מידע על נבדקים עם חסימה בזרימת אוויר ממחקר MRC (Medical Research Council) להערכת וניהול אנשים מבוגרים יותר בקהילה עם מידע לונגיטודינלי מהרישומים הרפואיים הממוחשבים שלהם.

במחקר השתתפו 1671 נבדקים עם אבחנה של אסתמה או של COPD. הגיל הממוצע היה 80.6 שנה. תוך שימוש ברגרסיה של Cox על מנת לאפשר טווח רחב של ערפלנים פוטנציאלים, החוקרים קבעו את הקשר מנה-תגובה בין חשיפה לסטרואידים בשאיפה והזמן עד לשבר הראשון.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 9.4 שנים, 982 נבדקים (59%) קיבלו מרשם לסטרואידים בשאיפה, ול-187 נבדקים היה שבר. לאחר תקנון לאפקטים של גיל ומין, הייתה עליה בסיכון לשבר תלוית מינון עם חשיפה לסטרואידים בשאיפה (RR עבור מינון יומי ממוצע מעל 601 µg, 2.53, רווח בר סמך 95% : 1.65-3.89, P < .0001).

תבנית התוצאות הייתה דומה גם לאחר תקנון לחשיפה לסטרואידים אוראליים, לאבחון של חסימה בזרימת אוויר, להיסטוריה של שבר ולשימוש במרחיבי סימפונות (RR– 4.21, רווח בר סמך 95% : 2.19-8-139). התוצאות היו דומות גם בתת קבוצה של נבדקים ללא חשיפה לסטרואידים אוראליים (RR-4.54, רווח בר סמך 95%: 1.23-16.74).

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מדגימים, שלאנשים המשתמשים בסטרואידים בשאיפה יש סיכון מוגבר לשבר וכי עליה זו לא מוסברת על ידי חשיפה בו זמנית לסטרואידים אוראליים או לרמת הפעילות הגופנית. מסקנה זו עקבית עם העדות העולה ממחקרים קליניים וממחקרים תצפיתיים המציעים כי לסטרואידים בשאיפה יש תופעות בלתי רצויות סיסטמיות על העצמות.

מגבלות המחקר כוללות כוח סטטיסטי, גיל מבוגר של משתתפי המחקר, שייר של ערפלנים עקב חשיפה היסטורית לסטרואידים אוראליים והטיה העולה מחומרת החסימה בזרימת האוויר.

לסיכום, בהינתן שימוש תדיר בסטרואידים באוכלוסייה הכללית, יש לתוצאות מחקר זה משמעויות חשובות על בריאות הציבור. סטרואידים בשאיפה הן תרופות יעילות ביותר לטיפול באסתמה, אך יש לייעץ לנבדקים להשתמש במינון היעיל הכי נמוך של תרופות אלה לטיפול בחסימה בזרימת האוויר שלהם.

Chest. 2006;130:1082-1088

לידיעה במדסקייפ