מחקר חדש נועד להעריך את מקומן של סימולציות מציאות מדומה, בהכשרה אנדווסקולרית של כירורגים שאינם מנוסים בשיטה.

במסגרת המחקר, 20 יועצים כירורגים חולקו לאלו שביצעו למעלה מ-50 פרוצדורות אנדווסקולריות (דוגמאת הצבת תומכן בעורקי הצוואר או באבי העורקים), כמנתח ראשי (n=8), ואלו שביצעו פחות מ-10 פרוצדורות (n=12).

במטרה לבחון את הכישורים האנדווסקולרים, ולא את הידע הפרוצדורלי, כל המשתתפים ביצעו אנגיופלסטיקה של העורק הכלייתי עם הצבת תומכן. הסימולטור התבסס על כלים אמיתיים, עם משובים, וסיפק הדמייה מציאותית של חולה וירטואלי.

מנתחים בעלי כישורים אנדווקסולרים ביצעו את הפרוצדורה פעמיים, ואלו חסרי הכישורים חזרו על אותה פרוצדורה 6 פעמים. הסימולטור תיעד את משך הזמן הנדרש לביצוע הפרוצדורה, כמות חומר הניגוד בשימוש, ומשך הזמן הכולל של פלאורוסקופיה.

מהתוצאות עולה כי תחילה, מנתחים עם כישורים אנדווסקולרים היו מהירים יותר באופן משמעותי (חציון של 571.5 לעומת 900 שניות, p=0.039), והשתמשו בכמות מעטה יותר של נוזל ניגוד (19.1 לעומת 42.9 מ”ל, p=0.047), בהשוואה למנתחים בלתי-מנוסים, למרות שההבדלים מבחינת משך הפלאורסקופיה היו חסרי חשיבות (273 לעומת 441 שניות, p=0.305).

במהלך 6 הפרוצדורות, קבוצת הכירורגים הבלתי-מנוסים, השיגו שיפור משמעותי בביצועים, הן מבחינת משך הזמן הנדרש (p=0.007), ומבחינת כמות נוזל הניגוד בו השתמשו (p=0.021), ובסיום תכנית ההכשרה השיגו תוצאות דומות לאלו של כירורגים מנוסים.

לסיכום, כירורגים בעלי ניסיון אנדווסקולרי מינימלי, יכולים לשפר את משך הזמן הנדרש להם לבצע את הפרוצדורה, ולצמצם את כמות נוזל הניגוד במהלך הפרוצדורה, בתוך תקופת הכשרה קצרה, באמצעות הדמיה וירטואלית של פרוצדורה אנדווסקולרית. סימולציה שכזו עשויה להיות שימושית בשלבי הלימוד הראשונים של כירורגים המעוניינים להרחיב את כישוריהם האנדווסקולרים.

Eur J Vasc Endovasc Surg. 2006 Jun;31(6):588-93. Epub 2006 Jan 4

לידיעה ב-Pubmed