בניגוד למחקרים קודמים, שהצביעו על כך שטיפול ב-Ramipril  עשוי לבלום את ההתקדמות ממצב פרה-סוכרתי לסוכרת, מחקר DREAM (Diabetes Reduction Assessment with Ramipril and Rosiglitazone Medication), מחקר פרוספקטיבי חדש, לא הצליח להוכיח כי טיפול זה מפחית את שכיחות מחלת הסוכרת או את שיעורי התמותה, באוכלוסיית נבדקים עם הפרעה מסוג Impaired Fasting Glucose (IFG), או Impaired Glucose Tolerance (IGT). עם זאת,  Ramipril עשוי לשפר את המטבוליזם של גלוקוז, מאחר שמעודד חזרה למצב נורמוגליקמי.

לדברי החוקרים, מחקרים קודמים שבחנו את השפעות Ramipril, השייך למשפחת תרופות מעכבי ACE, התמקדו בחולים עם מחלה קרדיווסקולרית, או חולים בסיכון גבוה למחלה כזו, ולא כללו הערכה מבוקרת של רמות הסוכר.

במחקר DREAM, קבוצת המשתתפים בטיפול Ramipril, כללה נבדקים בגיל 30 ומעלה, עם IFG (רמת סוכר בצום בין 110 ו-126 מ”ג לד”ל), או IGT (רמת סוכר של 140-200 מ”ג לד”ל, שעתיים לאחר העמסת סוכר), ללא מחלה קרדיווסקולרית.

החוקרים חילקו באקראי 2623 משתתפים לטיפול ב- Ramipril, במינון של עד 15 מ”ג ביום, ו-2646 משתתפים קיבלו טיפול פלסבו.

לאחר חציון מעקב של 3 שנים, החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות מבחינת שיעורי התמותה או התפתחות סוכרת. בדומה, חציון רמות הסוכר בצום היו דומות בשתי הקבוצות.

עם זאת, מספר הנבדקים עם רמות סוכר תקינות בצום, או רמות סוכר תקינות שעתיים לאחר העמסת סוכר, היה גדול יותר באופן משמעותי בקבוצת מטופלי Ramipril (42.5% לעומת 38.2%, HR=1.16, p=0.0001), בהשוואה לטיפול פלסבו. יתרה מזאת, חציון רמות הסוכר שעתיים לאחר מבחן העמסת סוכר, היה נמוך יותר בקרב מטופלי Ramipril (135.1 לעומת 140.5, p=0.01).

החוקרים מכירים בעובדה שמשך המחקר הקצר לא איפשר לזהות הבדלים משמעותיים נוספים מבחינת ההתקדמות למחלת סוכרת ותמותה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור הנתונים הזמינים, נראה כי ל- Ramipril השפעה חיובית מתונה על המטבוליזם של גלוקוז.  עם זאת, הם עדיין אינם ממליצים לכלול את התרופה כטיפול רוטיני למניעת סוכרת.

במאמר מערכת בנושא, ציינו הכותבים כי תשומת הלב הגוברת לנושאי תזונה נכונה ופעילות גופנית, נותרה התקווה העיקרית לצמצום שיעורי סוכרת, המצויים בעליה מתמדת.

N Engl J Med 2006; 355:1441-1562,1608-1610

לידיעה במדסקייפ