ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של American Journal of Obstetrics and Gynecology עולה, כי מתן שבועי של סטרואידים בנשים הרות בסיכון גבוה ללידה מוקדמת איננו מוצדק.

לדברי החוקרים, אסטרטגיה טיפולית זו עלולה להיות מזיקה מאוד, ודורשת טיפול בתינוקות רבים, שנהנים מתועלת קטנה בלבד אם בכלל.

על אף שאין הוכחה ברורה להמשיך בטיפול, רופאים רבים, בניסיון להבטיח שכל הפגים יקבלו את האפקט המקסימאלי של הטיפול, נותנים טיפול נוסף, גם כאשר הנשים לא יולדות 7 ימים ויותר לאחר הטיפול ההתחלתי.

מטרת המחקר הייתה לבדוק, האם מתן טיפול שבועי של קורטיקוסטרואידים לפני הלידה, ביחס לטיפול חד פעמי, ישפר את התוצאות עבור התינוק מבלי לגרום לנזק.

המחקר כלל נשים עם קרומים שלמים בשבוע 23-32 להריון, שהיו בסיכון גבוה ללידה מוקדמת, או נשים עם אבחנה של שליה מקדימה (placenta previa) או הינתקות שליה כרונית. 7-10 ימים לאחר מתן טיפול בקורטיקוסטרואידים, הנשים חולקו באקראי לשתי קבוצות- טיפול שבועי ב- betamethasone או פלצבו.

הרישום הופסק מוקדם אצל 495 מתוך 2400 הנשים, שהשתתפו במחקר מטעמי בטיחות. אנליזת ביניים הראתה נטייה לעבר ירידה במשקל הלידה בזרוע של הטיפול החוזר, כאשר ירידה משמעותית במשקל נראתה בקבוצה שקיבלה 4 קורסים ומעלה, ללא תועלת ברורה מבחינת תחלואה של התינוק.

התחלואה הראשונית המורכבת כללה תסמונת מצוקה נשימתית חמורה (RDS), דימום בתוך חדרי המוח (IVH) בדרגה 3/4, periventricular leukomalacia, מחלת ריאות כרונית, לידת עובר מת ותמותה לאחר הלידה. לא נמצא הבדל משמעותי בשיעורי התחלואה בין שתי הקבוצות (8.0% מול 9.1%, 0.67=P).

עם זאת, נצפתה ירידה בתחלואה לבבית ונשימתית בקבוצה שטופלה בסטרואידים על בסיס שבועי, בייחוד בקרב תינוקות שנולדו לפני שבוע 32.

תינוקות לאמהות שנחשפו לקורסים רבים של סטרואידים הראו ירידה משמעותית בצורך בתמיכה נשימתית (סיכון יחסי, 0.58), שימוש בסורפקטנט (0.61), היארעות פניאומוטורקס (0.14) וצורך בתמיכה בנפח/לחץ (0.53).

החוקרים מסכמים בכך, שמתן חוזר של סטרואידים לפני הלידה מפחית תחלואה ספציפית, אך לא משפר את התוצאה הכוללת מבחינת תחלואה מורכבת של התינוק. בנוסף, מתן טיפול חוזר קשור במשקל לידה מופחת ועלייה בשכיחות תינוקות קטנים לגיל הריון (SGA). עם זאת, עבור תינוקות הנולדים לפני שבוע 32, טיפול חוזר בסטרואידים עשוי להיות מועיל.

Am J Obstet Gynecol. 2006;195:633-642

לידיעה במדסקייפ