ממחקר חדש שפורסם בגליון ספטמבר של Journal of Allergy and Clinical Immunology, עולה כי סינסיטיזציה ראשונית לאנטיגן אחד מגבירה את התגובתיות של דרכי האויר לאנטיגנים אחרים.

החוקרים השתמשו במודל עכברים בכדי לבחון את השפעות ריגוש על התגובה החיסונית הסיסטמית, תהליכים דלקתיים בדרכי האויר, ותגובתיות דרכי האויר בתגובה לסנסטיזציה של אלרגן שני.

סינסיטיזציה ראשונית עם חלבון ביצה או תמצית לטקס הביאו לתגובת TH-2 חזקה, עם ייצור מוגבר של IgE ספציפי לאלרגן, ורמות נמוכות של IgG2a. בעכברים שעברו ריגוש ראשוני באמצעות חלבון ביצה, וריגוש שני עם לטקס, זיהו החוקרים תגובה סיסטמית חזקה יותר מסוג TH-2, בהשוואה לעכברים שעברו ריגוש בודד.

כמו כן, החוקרים מצאו כי בעלי חיים שעברו ריגוש כפול ייצרו כמויות גדולות יותר של IgG1 ו-IgE ספציפי לאלרגן.

תגובות דומות זוהו בדרכי האויר לאחר ריגוש משני, עם עליה משמעותית בתנגודת דרכי האויר (אך לא דלקת אאזונופילית בדרכי האויר), בבעלי חיים שעברו ריגוש כפול, בשהוואה לבע”ח לאחר ריגוש בודד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי העיקרון במחקר תומך בגישה לפיה יש מקום לטיפולי אימונותרפיה בשלב מוקדם, במטרה למנוע התפשטות סנסטיזציה של אלרגנים והחמרת מחלה.

J Allergy Clin Immunol 2006;118:615-621

לידיעה במדסקייפ