מחקר חדש מצא כי יש מקום לבחון את נושא שיפור משך ואיכות השינה במטרה לשפר את איזון רמות הסוכר בחולים עם סוכרת מסוג 2. מחקרים מעבדתיים ואפידמיולוגיים מצאו כי ירידה במשך השינה או איכות השינה עשויה להעלות את הסיכון של סוכרת. החוקרים בדקו אם שינה קצרה או איכות שינה גרועה קשורות באיזון רמות הסוכר באפריקאים-אמריקאים עם סוכרת מסוג 2.

החוקרים תישאלו 161 חולי סוכרת מסוג 2, כאשר המדדים הסופיים כללו את רמות Hemoglobin A1c (HbA1c) שהוצאו מהתיקים הרפואיים, איכות השינה נמדדה לפי סולם PSQI (Pittsburgh Sleep Quality Index), וחישבו את חסר השינה, כהבדל בין משך השינה הרצוי ומשך השינה בפועל במהלך ימות השבוע.

משך השינה הממוצע עמד על 6.0 שעות, כאשר 71% מהמשתתפים סווגו כבעלי איכות שינה גרועה (PSQI>5). משתתפים ששינתם הופרעה בשל כאב (n=39) הוצאו מהמחקר. בחולים עם סיבוכי סוכרת, נמצא קשר בין איזון רמות הסוכר ובין חסר שינה, אך לא עם מדדי PSQI. בחולים עם לפחות סיבוך אחד של סוכרת, נמצא קשר בין רמות HbA1c ובין מדד PSQI, אך לא עם חסר השינה.

במשתתפים עם חסר של 3 שעות שינה בלילה, העליה הצפויה ברמות HbA1c עמדה על 1.1% מעל החציון. העליה הצפויה ברמות HbA1c עבור עליה של 5 נקודות בסולם PSQI עמדה על 1.9% מעל החציון.

במדגם הנוכחי, מצאו החוקרים כי משך ואיכות השינה הם פקטורים מנבאים משמעותיים של רמות HbA1c, מדד עיקרי לאיזון רמות הסוכר. בשילוב עם עדויות קיימות הקושרות בין חסך שינה ובין סיכון מוגבר של סוכרת, ממצאים אלו מצביעים על כך שיש לבחון את שיפור איכות ומשך השינה במטרה לשפר את איזון רמות הסוכר בחולי סוכרת מסוג 2.

החוקרים מסכימים כי דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע אם שיפור איכות ומשך השינה עשויים לשפר את איזון רמות הסוכר בחולי סוכרת מסוג 2. קיצוץ שעות השינה הפך שכיח יותר בחברה המודרנית, ולא ניתן לשלול את האפשרות שהתנהגות זו תורמת בחלקה לאפידמיה הנוכחית של מחלת סוכרת מסוג 2.

Arch Intern Med. 2006;166:1768-1774

לידיעה במדסקייפ