נפרולוגים רבים מרגישים לא מצוידים נפשית לקבוע החלטות בנוגע לסוף החיים (מתוך Clin J Am Soc Nephrol)

ממחקר חדש, שיפורסם במהדורת נובמבר של Clinical Journal of the American Society of Nephrology, עולה כי נפרולוגים רבים לא מרגישים מוכנים להחליט להפסיק או לעצור דיאליזה בחולי ESRD (end-stage renal-disease) הקרובים לסוף חייהם. למרות שרופאים בעלי יותר ניסיון ובקיאות בהנחיות RPA (Renal Physician Association) / ASN (American Society of Nephrology) דיווחו על פחות קושי בקבלת החלטות אלה.

הממצא העיקרי היה שמרבית הנפרולוגים לא מרגישים מוכנים מספיק בכדי לקבל החלטות אלה. לדברי החוקרים, המחקר מצביע בנוסף על כך שהתרגול לוקה בחסר בנוגע לדרך ההתמודדות עם נושאים הנוגעים לסוף החיים.

דאגה לחולים הגוססים

בקרב חולים מבוגרים עם ESRD, מחלות קו-מורבידיות אחרות ותוחלת חיים קצרה, הפסקת הדיאליזה היא גורם המוות השני בשכיחותו, כך שנפרולוגים מתעסקים כל הזמן עם החלטות הקשורות לסוף החיים עם חולים אלה ומשפחותיהם. נראה כי כל המיקוד הוא על שימור החיים ועל טיפול המאריך את החיים ועדיין, רבע מהחולים מתים כל שנה. כך שזה אזור של צורך נואש לתשומת לב.

החוקרים חיפשו לקבוע מה ההערכות של הנפרולוגים להחליט החלטות של סוף החיים ולמצוא אם מוכנות זו גבוהה יותר בקרב אלה המודעים להנחיות הקליניות של RPA/ASN ול-position statement, שפורסמו בשנת 2000 ו-2002 בהתאמה.

רק 39% מהנפרולוגים מרגישים מוכנים לקבל החלטות לגבי הפסקת הדיאליזה

בשנת 2005, נשלחה הזמנה בדואר האלקטרוני לענות על סקר מקוון ל-2500 נפרולוגים החברים ב-RPA ול-325 חברים ב- Canadian Society of Nephrology. הנפרולוגים התבקשו לדווח על המוכנות שלהם לקבל החלטות של סוף החיים ולגבי המודעות שלהם והשימוש בהנחיות הקיימות.

296 נפרולוגים אמריקאים ענו על הסקר (12% שיעור תגובה), 61 נפרולוגים קנדיים (19% שיעור תגובה) ו-3 לא ידועים.

בסך הכללי רק 39% (143 נפרולוגים שהגיבו על הסקר) דיווחו על עצמם כמוכנים היטב לקבל החלטות להספיק טיפול בדיאליזה בחולים עם ESRD הקרובים לסוף חייהם. בהשוואה לנפרולוגים, שהרגישו פחות מוכנים לקבל החלטות קשות אלה, אלה שהרגישו מוכנים היו מבוגרים יותר, בעלי יותר ניסיון קליני (בממוצע הם הפסיקו טיפול דיאליזה ב-6 חולים בשנה) והם היו יותר בקיאים להנחיות.

רוב הנפרולוגים (90-95%) תומכים בהחלטה של הפסקת הדיאליזה בחולה מתאים, שביקש להפסיק את הדיאליזה ולהפסיק דיאליזה בחולה מחוסר הכרה באופן תמידי. בנוסף, החוקרים מצאו כי כיום נפרולוגים מרגישים יותר נוח להפסיק דיאליזה אם החולה ביטא את רצונותיו בנושא בעבר. הקושי הוא בכך, שרוב החולים לא מבטאים את רצונותיהם לפני כן.

הבדלים משמעותיים נמצאו בהפסקת הדיאליזה בחולים דמנטיים קשים, שלא ביטאו קודם לכן הנחיות ברורות, הדבר דווח על ידי 5% נפרולוגים אמריקאים לעומת 71% נפרולוגים קנדיים, ועל ידי 66% מהנפרולוגים, שדיווחו על עצמם כמוכנים היטב לקבל החלטות אלה מול 50% נפרולוגים, שהרגישו לא מוכנים. המלצה 7 בהנחיות אומרת כי זה הגיוני לשקול הפסקת דיאליזה בחולים אלה.

הצורך בתרגול טוב יותר

החוקרים מסכמים ואומרים כי יש צורך במיקוד מחקרי וקליני גדול יותר על הטיפול בסוף החיים, ויש להתחיל אותו כבר בהתמחות, כך שהוא יהפוך לאספקט חשוב של איך אנו מטפלים בחולים שלנו. על מנת לשפר את נוחות הנפרולוגים בנושא של קבלת החלטות הנוגעות לסוף החיים, תוכניות ב-fellowship צריכות ללמד את ההמלצות בהנחיות RPA/ASN ו-position statement.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של שיתוק מוחין בצאצא, כך מדווחים חוקרים מקנדה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לפני הלידה למזהמים באוויר ובין הסיכון לשיתוק מוחין בלמעלה ממיליון לידות במועד באונטריו, קנדה, בין 2002 ועד 2017. חשיפה לפני […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה