למרות שיש בסיס להניח שמשובים עשויים לשפר את הכישורים הקליניים של רופאים, מחקרים רבים נערכו בנושא חשיבות המשובים על התפקוד הקליני, אך העלו תוצאות מגוונות.

סקירה חדשה נועה לסכם את העדויות שהצטברו באשר להשפעת המשובים וההערכה על תפקודי הרופאים.

החוקרים סקרו את הספרות הרפואית מ-1966 עד 2003, באמצעות MEDLINE, HealthSTAR, Science Citation Index ומאגרי מידע אלקטרוניים אחרים, ומצאו 3702 מאמרים בנושא. בסקירה נכללו כל המחקרים האמפיריים שכלל הערכה של כישורי הרופאים בתחילת המחקר ובזמן מעקב לאחר שקיבלו סיכום משוב על תפקודם.

סה”כ נמצאו 220 מחקרים מתאימים, אולם רק 41 ענו על הקריטריונים והעריכו את ההשפעות של משובים על תפקודי הרופאים. 32 מהם (74%) מצאו השפעה חיובית של משובים על תפקוד הרופאים.

החוקרים מצאו כי משובים היו יעילים יותר כאשר ניתנו ממקור בעל סמכות במהלך תקופת זמן ממושכת.

132 מחקרים נוספים בדקו את ההשפעות של פידבק בשילוב עם התערבויות אחרות כמו תכניות לימודים, קווי הנחיות ותזכורות. 106 מאלו (77%) מצאו קשר חיובי. כמו כן, החוקרים סקרו 29 מחקרים נוספים שבחנו רופאים בשלב התמחותם ו-18 מחקרים שבדקו את תפקוד הרופאים בתנאים שונים או בקבוצות חולים שונות.

מרבית המחקרים הללו דיוחו על השפעה חיובי של משובים על תפקוד הרופאים.

מהסקירה עולה כי משובים יכולים לשפר את הכישורים הקליניים של רופאים, כאשר נערכים בצורה סיסטמית על פני מספר שנים, מפי מקור מוסמך ואמין.

לסיכום, השפעות הערכה פורמלית ומשובים על כישורי הרופאים, תלויות במקור ובמשך המשוב.

קיימים פקטורים חשובים נוספים, דוגמאת המעורבות הפעילה של הרופא בתהליך, כמות האינפורמציה שסיפקו המשובים, תזמון וכמות המשובים והתערבויות נלוות אחרות, דוגמאת לימודים, קווי הנחיות, תזכורות ותמריצים. עם זאת, אין תיעוד טוב מספיק של חשיבות התערבויות אלו והחוקרים ממליצים לערוך מחקרים נוספים להפריד בין השפעות המשובים מהשפעות התערבויות אחרות.

Medical Teacher, Volume 28, Number 2, March 2006, pp. 117-128(12)