ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Archives of Diseases in Childhood, עולה כי ילדים עם סטרידור, שטופלו ב- prednisolone עתידים יותר לחזור לקבלת טיפול רפואי נוסף בהשוואה לאלה, שטופלו ב- dexamethasone.

סטרידור נשאר הבעיה הנשימתית הכי נפוצה המוצגת בפני יחידות טיפול נמרץ. טיפול יחיד ב- dexamethasone אוראלי משפר תוצאות בחולים אלה. ל- prednisolone יש מאפיינים פרמקוקינטים הדומים ל- dexamethason, אך יש לו יתרון של זמינות מסחרית בצורה נוזלית.

החוקרים השוו את היעילות היחסית של prednisolone המותאם לפוטנטיות של dexamethasone ב-133 ילדים בני 3 ו-142 חודש עם סטרידור קל-בינוני. הילדים חולקו רנדומאלית לקבל מנה אוראלית יחידה של dexamethasone 0.15 mg/kg או מנה אוראלית יחידה של prednisolone 1 mg/kg.

המשתנה העיקרי, שנמדד היה חזרה מחדש לא מתוכננת לקבלת טיפול רפואי נוסף, שנקבע על פי מעקב טלפוני 7-10 ימים לאחר השחרור. משתנים משניים כללו ניקוד הסטרידור, שימוש באדרנלין, תקופת שהות ביחידת טיפול נמרץ ומשך הסטרידור והסימפטומים הויראליים.

19 מתוך 65 ( 29%) ילדים המטופלים על ידי prednisolone פנו מחדש לקבלת טיפול רפואי בהשוואה ל- 5 מתוך 68 (7%) מהילדים, שטופלו על ידי dexamethasone. לא נצפו הבדלים משמעותיים במשתנים המשניים.

החוקרים מסכמים כי נראה ש- prednisolone ו- dexamethasone הם בטוחים במתן ראשוני, אך הישנות וחזרה לקבלת טיפול רפואי יותר נפוצה בטיפול ב- prednisolone, דבר היכול לשקף את זמן מחצית החיים היותר קצר שלו.

Arch Dis Child 2006;91:580-583

לידיעה במדסקייפ