מחקר חדש מצא כי טיפול באנטי-היסטמינים מדור שני מקל על הגרד בחולי Atopic Dermatitis (AD), לכן זהו טיפול יעיל ב-AD. בנוסף, נראה כי ניטור רמות Tryptase בזמן טיפול אנטי-היסטמינים בחולי AD מתונים עשוי לסייע בזיהוי השפעות הטיפול.

Atopic Dermatitis היא מחלת עור אלרגית המאופיינת בהתקפים והפוגות. היסטמין ו-Tryptase מעוררים גרד ואנטי-היסטמינים מדור שני (שאינם גורמים סדציה), כולל Fexofenadine, משמשים לטיפול במחלות עור אלרגיות.

החוקרים רצו להעריך את יעילות טיפול אנטי-היסטמינים מדור שני בחולי AD, ובחנו את ההשפעות הפרמקולוגיות על מדיאטורים כימיים. החוקרים השתמשו במדדי Scoring AD (SCORAD) ו-Visual Analog Scale (VAS) להערכת חומרת המחלה בקרב 349 חולי AD.

20 חולים עם תסמינים מתונים של AD, שלא קיבלו כל טיפול למשך שבועיים, נחלקו באקראי לשתי קבוצות 10 משתתפים טופלו ב-Fexofenadine ומשחות (קבוצה 1), ו-10 אחרים טופלו ב-Fexofenadine וסטרואידים (קבוצה 2) למשך שבוע. החוקרים העריכו את SCORAD ו-VAS לגרד, ורמות היסטמין ו-Typtase לפני ואחרי הטיפול.

מהתוצאות עולה כי חל שיפור במדדי SCORAD ו-VAS בשתי הקבוצות (p=0.01 עבור SCORAD, p=0.006 עבור VAS בקבוצה 1, p<0.001 עבור SCORAD ו-p=0.001 עבור VAS בקבוצה 2). השיפור בקבוצה 1 עמד בקורולציה משמעותית עם שיעור הירידה ברמות Tryptase (SCORAD r=0.83, p=0.013, בהתאמה. VAS r=0.81, p=0.015, בהתאמה).

בקבוצה 2, רמות Tryptase בסיום המחקר היו נמוכות באופן משמעותי בהשוואה לרמות בתחילת המחקר (p=0.046). לא נמצא קשר משמעותי בין רמות היסטמין ואחת מהקבוצות.

J Dermatol Sci. 2006 Aug;43(2):127-34.

לידיעה ב-Pubmed