על-פי תוצאותיו של מחקר ה-Atrial Fibrillation vs Antiarrhythmic Drugs (A4) trial, בחולים הסובלים מפרפור עליות (AF) פרוקיסמלי סימפטומטי ונכשל בהם ניסיון טיפול אחד בתרופה נוגדת הפרעות קצב (AAD), נראה שאבלציה באמצעות צנתר הינה טיפול עדיף מאשר החלפה לטיפול באמצעות תרופה אחרת.
החוקרים מדווחים כי בהשוואה לחולים שחולקו באקראי לקבלת AADs, בחולים שטופלו באמצעות אבלציה נמצאה סבירות נמוכה בהרבה להתרחשות אפיזודה של AF לאורך תקופת מעקב בת 12 חודשים ובנוסף התקבלו בהם תוצאות משופרות מבחינת קיבולת פעילות ודרוג איכות חיים.
התוצאות שהוצגו במסגרת ה-Heart Rhythm Society (HRS) 2006 Annual Scientific Sessions, הינן עקביות לממצאיהם של מחקרים עכשויים אחרים. החוקרים טוענים כי הדבר מוכיח שבחולים אלה אבלציה עדיפה על-פני ניסיון לטיפול תרופתי אחר, אפילו טיפול בתרופה נוגדת הפרעות הקצב החזקה amiodarone.
המחקר נערך ב-4 מרכזים רפואיים בארופה ובצפון אמריקה ונכללו בו 112 חולים שחולקו באקראי לקבלת טיפול באמצעות AAD (כ-59 חולים) או אבלציה (כ-53 חולים). החולים סבלו מ-AF פרוקסימלית סימפטומטית לאורך תקופה בת 6 חודשים לפחות, עם 2 אפיזודות בחודש לפחות, שנמצאה עמידה לטיפול AAD אחד לפחות. גיל הנבדקים הממוצע עמד על 51 שנים, 85% מהם היו גברים, משך אפיזודות ה-AF הממוצע היה 9±9 שעות, ו-80% מהחולים טופלו באמצעות נוגדי קרישה.
מעקב נערך אחר החולים בנקודות זמן של 2, 3, 6 ו-12 חודשים. נקודת הסיום העיקרית היתה הישנות של AF, שהוגדרה כאפיזודה של הפרעת קצב לאחר החודש השלישי שנמשכה יותר מ-3 דקות. נקודות סיום משניות היו דרוגי איכות החיים, הפסקת הטיפול נוגד הקרישה כעבור שנה, ותופעות לוואי ומקרי תמותה בקרב הנבדקים.
לאורך 3 חודשי המחקר הראשונים ניתן היה לרשום לחולים בקבוצת ה-AAD עד 3 טיפולים תרופתיים שונים, לבד או בשילובים שונים, ובקבוצת האבלציה ניתן היה לבצע עד 3 פרוצדורות אבלציה. אבלציות חוזרות היו שכיחות, עם ערך ממוצע של 1.8 אבלציות לחולה.
כעבור 3 חודשים, החולים נבדקו נקודות הסיום בחולים ובמידת הצורך ניתן היה להעביר חולים לקבוצה המקבילה. העברות חולים היו שכיחות בקבוצת ה-AAD: כ-37 חולים עברו מקבוצה זו לקבוצת האבלציה.
כעבור שנת מעקב, 75% מהחולים בקבוצת האבלציה לא סבלו מהשנות של הפרעות קצב, בהשוואה ל-7% בלבד בקבוצת ה-AAD. יתר על כן, 60% מהחולים בקבוצת האבלציה הצליחו להפסיק בצריכת תרופות נוגדות קרישה דרך הפה, בהשוואה ל-25% בקבוצת ה-AAD שלא הועברו לקבוצת הטיפול המקבילה. בחולים שטופלו באמצעות amiodarone לראשונה במהלך המחקר התקבלו תוצאות משופרות מעט מהתוצאות הכלליות בקבוצת ה-AAD, כשב-21% מהם לא סבלו מהשנות של AF כעבור שנה. אולם, תוצאה זו עדיין ירודה מאוד בהשוואה לתוצאה שהושגה בקבוצת האבלציה.
רוב תוצאות איכות החיים היו משופרות באופן מובהק סטטיסטית בקבוצת האבלציה, וכך גם תוצאות מדדי התפקוד, כולל משך הפעילות הגופנית המירבי ולחץ הדם הסיסטולי המירבי.
החוקרים מדגישים את חשיבות הממצאים וקוראים לביצוע מחקרים נוספים בנושא זה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!