ע”פ דיווח מה-PharmaTimes חברת אלי-לילי הודיעה כי במחקר ה-STAR נמצא שהתכשיר אויסטה (רלוקסיפן – Raloxifen) אפקטיבי באותה מידה כמו טמוקסיפן (tamoxifen) בהפחתת הסיכון לסרטן שד בנשים מבוגרות, אך גורם לפחות תופעות לואי.

במחקר ה-STAR השתתפו 19,000 נשים פוסטמנופאוזליות בסיכון גבוה לסרטן השד. ההפחתה בסיכון לסרטן השד בשתי התרופות הייתה של כ-50% .

בשבוע שעבר דיווחנו כאן על מחקר ה-RUTH אשר גם דיווח על מימצאים שהעידו מצד אחד על הפחתת הסיכון לסרטן השד באמצעות טיפול באויסטה (רלוקסיפן), אך מאידך על חוסר אפקטיביות בהורדת הסיכון למחלות קרדיווסקולרית.

חברת אלי-לילי הודיעה כי תנסה לקדם כעת קבלת אישור התוויה מה-FDA לאויסטה למניעה של סרטן פולשני בנשים פוסטמנופאוזליות בסיכון גבוה.

במידה ותקבל את האישור, האויסטה תאפשר מתן טיפול למניעת סרטן שד שיהווה אלטרנטיבה סבילה ונוחה יותר לטמוקסיפן.

מבחינה שיווקית האנליסטים מעריכים שלא מדובר במחקר שיביא לפריצת דרך וגידול משמעותי בשימוש בתרופה שכיום מוכרת כ-1.03 מיליארד $ בשנה. זאת כיוון שלטמוקסיפן יש תחליפים גנרים רבים וזולים מצד אחד, ומאידך קיימת מגמה להרחבת ההתוויות והשימוש של מעכבי הארומטג’ (פמרה, ארימידקס, ארומזין) הניתנים כיום לאחר 2-3 שנים של טיפול בטמוקסיפן, ובעתיד ייתכן שיאושרו גם למניעה ראשונית.

לדיווח ב-PharmaTimes

הערת המערכת: נראה שהמחקרים האחרונים (RUTH ו-STAR) עשויים לספק בסיס רחב וטוב יותר לטפל באויסטה בנשים שהן גם בסיכון לאוסטיאופורוזיס (כטיפול ראשוני במקרים של סיכון נמוך או התווית נגד לביספוספונטים אחרים, וכן גם כטיפול המשך לאחר סיום טיפול של מס’ שנים בביספוספונטים) ושגם מעוניינות להפחית את הסיכון לסרטן שד.