ממחקר חדש עולה כי טיפול באסטרוגן קשור בסיכון מוגבר לקריש דם ורידי בנשים לאחר מנפאוזה, לאחר כריתת רחם (Hysterectomy). הממצאים האחרונים אינם הקשר הראשון שזוהה בין טיפול הורמונלי ובין קריש ורידי, אך הוכחות קודמות נבעו ממחקרים תצפיתיים או ממחקרים שבדקו רק את השפעות טיפול משולב באסטרוגן/פרוגסטרון, ולא אסטרוגן לבדו.
החוקרים בדקו את הנתונים אודות 10,739 שהשתתפו במחקר WHI. המשתתפות היו בגילאי 50-79, לאחר ניתוח כריתת רחם בעבר, וחולקו באקראי לטיפול ב-Conjugated Equine Estrogen או פלסבו.
111 נשים בקבוצת אסטרוגן ו-86 נשים בקבוצת הפלסבו פיתחו קריש ורידי במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 7.1 שנים, עם Hazard Ratio=1.32. Hazard Ratio שחושב ל-DVT (Deep Vein Thrombosis) עמד על 1.47, כאשר הופיע ב-85 ממטופלות אסטרוגן ו-59 ביקורות.
החוקרים מצאו כי הקשר עם קריש ורידי היה הגבוה ביותר במהלך השנתיים הראשונות לאחר התחלת הטיפול באסטרוגן. עדיין, הסיכוי לקריש תחת טיפול באסטרוגן בלבד לא היה גבוה כמו הסיכון תחת טיפול משולב באסטרוגן/פרוגסטרון (P=0.03).
מהנתונים עולה כי למרות שהשכיחות האבסולוטית יחסית נמוכה, השימוש באסטרוגן מגביר את הסיכון היחסי לקריש ורידי בנשים לאחר מנפאוזה, שעברו כריתת רחם.
תחת אינדקציות מתאימות, דוגמאת טיפול קצר טווח בעקבות תסמיני מנפאוזה חמורים, יש לטפל באסטרוגן רק לאחר שיקול זהיר של הסיכונים היחסיים והיתרונות, בעיקר אם הנשים חשופות לגורמי סיכון אחרים לקריש ורידי, כולל קריש ורידי בעבר, גיל מבוגר, השמנת-יתר ו-Factor V Leiden.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!