מחקר חדש שפורסם בגליון אפריל של American Heart Journal מצא כי תפילות אינן משפיעות על הסיבוכים מניתוח מעקפים (CABG). חולים שהיו משוכנעים שיתפללו עבורם סבלו משיעור סיבוכים גבוה יותר, בהשוואה לאלו שלא היו בטוחים בכך, גם אם אכן התפללו לשלומם. עם זאת, החוקרים מציינים מספר מגבלות של מחקר STEP (Study of the Therapeutic Effects of Intercessory Prayer), כולל הגבלות סוגי התפילות שהוצעו, וחוסר יכולת לשלול את ההשפעות האפשריות של מתפללים מקרב בני משפחה וחברים.

המטרה העיקרית של מחקר STEP היתה להעריך אם תפילה או הידיעה באשר לתפילה, משפיעה על ההחלמה לאחר ניתוח מעקפים. כל מחקר מתבסס על מחקרים אחרים, ומחקר STEP לקח את המחקר צעד אחד קדימה. עם זאת, ייתכן שהממצאים נובעים ממגבלות המחקר.

בשישה בתי חולים אוניברסיטאיים, 1802 חולים שעברו CABG חולקו לאחת משלוש קבוצות בקבוצה אחת (שכללה 604 איש), התפללו לשלום החולים, לאחר שהודיעו למטופלים שייתכן שיתפללו עבורם או לא, קבוצה שניה (597 איש) לא התפללו לשלום החולים, לאחר שהודיעו להם שייתכן שיתפללו עבורם או לא, ובקבוצה השלישית (601 איש) התפללו לשלום החולים, לאחר שהודיעו לחולים שיתפללו לשלומם.

התפילות החלו בשעות הערב או יום הניתוח, והמשיכו כל יום במשך 14 ימים. הפרופיל הדתי היה דומה בשלוש קבוצות המחקר. רוב החולים האמינו בריפוי רוחני, וכמעט כולם האמינו שחבריהם או קרובי משפחתם יתפללו לשלומם. החוקרים לא ביקשו מהחולים לבקש מבני משפחתם וחבריהם להימנע מתפילות לשלומם, והם העריכו כי חולים רבים יתפללו בעצמם לשלומם במהלך המחקר. עדויות ממחקרים קודמים הראו כי חולים רבים מבקשים מבני משפחתם וחבריהם להתפלל לשלומם במהלך הניתוח וההחלמה.

המדד העיקרי שנבדק היה התפתחות סיבוך אחד או יותר תוך 30 ימים לאחר CABG, כפי שצויין ע”י Society of Thoracic Surgeons. שכיחות הסיבוכים עמדה על 52% בקבוצה 1, 51% בקבוצה 2, ו-59% בקבוצה 3. הסיכון היחסי בקבוצה 3 לעומת קבוצה 1 עמד על 1.14 (95% CI=1.02-1.28).

בשלוש הקבוצות זוהו שיעורים דומים של סיבוכים מג’וריים ותמותה לאחר 30 ימים.

המחקר לא נועד מעולם לבחון את נושא מציאות אלוהים. המחקר לא ניסה להשוות בין יעילות צורת תפילה אחת על פני תפילה אחרת, או להעריך את הבנת המשתתפים באשר לאופי וטבע התפילות. בנוסף, המחקר לא נועד לגלות אם מתפללים מקבוצה דתית מסוימת פועלים טוב יותר ממתפללים מקבוצה אחרת.

החוקרים הציבו מגבלות על התפילות, תיקננו את תוכן התפילה, זמן התחלתה ומשכה. בניגוד לתפילה הסטנדרטית, שהותאמה לפי מידע מפורט מהחולה ובני משפחתו, לא נמסר כל מידע נוסף באשר לחולים פרט לשמם הפרטי והאות הראשונה של שם המשפחה שלהם.

מגבלות אחרות של המחקר כללו את האפשרות שבני משפחה וחברים יציעו להתפלל לשלום החולים, ללא קשר לקבוצה אליה סווג החולה, העדר יכולת הכללה לסוגי תפילה אחרים, העדר עוצמה סטטיסטית לזיהוי הבדלים קטנים מ-10% בין קבוצות. כמו כן, חוסר יכולת לבחון את הקשר בין נוכחות או העדר סיבוכים ואת כמות, משך ותזמון התפילות.

אזהרה אחת היא שמאחר שחולים רבים יזכו לתפילות של חבריהם ובני משפחתם, וכן תפילות אישיות, כמעט בלתי-אפשרי להפריד את השפעות התפילות במחקר והתפילות ברקע.

Am Heart J. 2006;151:934-942

לידיעה במדסקייפ