אכילת תפוחי אדמה מגדילה את הסיכון לסכרת סוג 2 (Am J Clin Nutr.)

ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בין אכילת תפוחי אדמה ובין סיכון מוגבר לפתח סכרת מסוג 2.

קיימת מחלוקת באשר לחשיבות תפו”א בדיאטה במקרים של מחלה כרונית. ההשערה היא כי תפו”א, פחמימות עתירות סוכר, מגדילים את העמידות לאינסולין ואת הסיכון לסכרת מסוג 2.

במחקר השתתפו 84,555 נשים, בגילאי 34-59, ללא עבר של מחלה כרונית. הנשים השלימו שאלון אודות התזונה בתחילת המחקר, ועברו הערכה תזונתית במשך מעקב של 20 שנים.

במהלך המחקר, 4496 נשים אובחנו עם סכרת סוג 2. לאחר תיקנון לגיל ופקטורים תזונתיים ולא-תזונתיים, צריכת תפו”א ותפו”א מטוגנים נמצאו קשורים בסיכון לסכרת מסוג 2. בהשוואת החמישיון העליון והתחתון של צריכת תפו”א, עמד הסיכון היחסי לסכרת על 1.14 (95% CI = 1.02-1.26). השוואת החמישיון העליון לתחתון בנוגע לצריכת תפו”א מטוגנים נמצא סיכון יחסי של 1.21 (95% CI=1.09-1.33).

RR לסכרת מסוג 2 עמד על 1.18 (95% CI=1.03-1.35) לצריכת מנת תפו”א אחת ביום, 1.16 (95% CI=1.05-1.29) לצריכת 2 מנות תפו”א מטוגנים שבבוע, ו-1.30 (95% CI=1.08-1.57) בהחלפת מנת תפו”א אחת ביום במנת חיטה מלאה אחת ביום.

בנשים סדנטריות ושמנות הקשר בין צריכת תפו”א והסיכון לסכרת מסוג 2 היה בולט עוד יותר. ההשערה היא כי לתת-קבוצה זו סיכון מוגבר לתנגודת לאינסולין ברקע, שעשוי להחמיר תחת העומס הגליקמי המוגבר בעקבות צריכת פחמימות.

מהממצאים עולה כי קיים קשר חיובי בין צריכת תפו”א והסיכון לסכרת מסוג 2 בנשים. הקשר בלט יותר כאשר החליפו את צריכת תפו”א בצריכת חיטה מלאה.

מגבלה אחת של המחקר היא חוסר היכולת להפריד לחלוטין בין השפעות תפו”א ותפו”א מטוגנים ובין הדיאטה המערבית בכללותה.

המחקר תומך ביתרון האפשרי של הגבלת צריכת מזונות אלו במטרה להקטין את הסיכון לסכרת מסוג 2. לכן יש מקום להמליץ על החלפת מקורות מזון אלו בפחמימות עתירות בסיבים, עם ערך גליקמי נמוך יותר, דוגמאת חיטה מלאה.

Am J Clin Nutr. 2006;83:284-290

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה