ממחקר חדש עולה כי במקרים בהם השתמשו במלחצת בודדת לאאורטה, המפעילה לחץ קטן בהרבה בזמן CABG (וע”י כך צמצום המניפולציות על אבי העורקים), היה שיפור בתפקוד הנוירוקוגניטיבי 6 חודשים לאחר הניתוח.

החוקרים מסבירים כי הפרעה קוגניטיבית שכיחה לאחר CABG (Coronary Artery Bypass Grafting) .למרות שמכונת לב-ריאה הוצעה כאמצעי למנוע נזק מוחי, החוקרים שיערו כי צמצום המניפולציות המבוצעות על האאורטה בזמן הניתוח יביא גם הוא לשיפור התוצאות הקוגניטיביות.

המחקר כלל 67 נבדקים שחולקו באקראי לגישה המסורתית בה בנו אנסטמוזות פרוקסימליות ודיסטאליות, באמצעות Multiple Aortic Clamping (MAC) ומלחצת Fogarty. קבוצה שניה שכללה 102 נבדקים חולקה באקראי לטיפול הכולל מניפולציות מינימליות באאורטה באמצעות Single Aortic Clamp (SAC) ומלחצת בלחץ נמוך (Bahnson).

68 נבדקים נוספים עברו CABG ללא מכונה (OPCAB).

החולים עברו בדיקה נוירופסיכולוגית שכללה 11 חלקים, לפני הניתוח ו-3-5 ימים, 6 שבועות ו-6 חודשים לאחר הניתוח.

מיד לאחר הניתוח, לא נמצא הבדל בין הקבוצות בשיעורי החסרים הנוירוקוגניטיביים והם עמדו על 60-70%.

לאחר 6 שבועות, שיעור החסרים היה נמוך יותר באופן משמעותי בקבוצת SAC ועמד על 31.8% לעומת 51% בקבוצת MAC (P=0.043). במטופלי OPCAB נרשמו תוצאות ביניים של 39.2%.

לאחר 6 חודשים, שיעורי החסרים בקבוצת MAC נותרו גבוהים 57.1%, בעוד שבקבוצת SAC סבלו רק 29.7% מהחולים מחסרים אלו (P=0.005) ו-31.7% ממטופלי OPCAB (P=0.035). לכן החוקרים משערים כי בשתי הקבוצות חלה פגיעה פחות פרמננטית.

לדברי החוקרים, מטופלים שעוברים רה-וסקולריזציה קורונרית על מכונה, הסובלים מגורמי סיכון כלשהם לתסחיף טרשתי בזמן הניתוח, צריכים לעבור ניתוח באמצעות SAC.

בנוסף, הם מציינים כי השיטות בוצעו בצורה האופטימלית בכדי לצמצם סיכון לתסחיפי חלקיקים או או תסחיף גז, באמצעות צינוריות לאאורטה עם שיעורי גזירה נמוכים ופילטרציה ורדית ועורקית טובה יותר.

J Thorac Cardiovasc Surg 2006;131:114-121.

לידיעה במדסקייפ