ממחקר חדש עולה כי איזון הדוק של רמות הסוכר, מוריד את הסיכון למחלות לב ושבץ ב-50%, בחולי סכרת מסוג 1. הממצאים מבוססים על מחקר של NIH מלפני עשור.

הירידה בסיכון למחלות קרדיווסקולריות בעקבות איזון הדוק של רמות הסוכר, גדולה יותר מכל תרופה אחרת להורדת לחץ דם וכולסטרול. היתרונות של איזון הדוק מחזקות את החשיבות בהתחלת איזון סוכר אינטנסיבי מוקדם ככל הניתן, ולהמשיך בו זמן ארוך ככל האפשר.

הסיכון למחלות לב גדול פי 10 בחולי סכרת מסוג 1, בהשוואה לאוכלוסיה ללא סכרת. איזון הדוק של סוכר הוא קשה, אך יתרונותיו עצומים. איזון הדוק עשוי להקטין משמעותית את הסיכון למחלות לב, כמו גם נזק לעיניים, עצבים וכליות, בחולי סכרת מסוג 1. ככל שעוקבים זמן רב יותר אחר המטופלים, רואים יתרונות גדולים וממושכים יותר באיזון רמות הסוכר.

תוצאות מחקר DCCT, שפורסמו לפני למעלה מעשור, מראות כי איזון הדוק של סוכר מונע או מעכב התפתחות סיבוכים בעיניים, בעצבים ובכליות, בחלולי סכרת מסוג 1. עם זאת, החוקרים לא עקבו אחר המשתתפים זמן ארוך מספיק כדי לדעת אם איזון הדוק מקטין גם את הסיכון להתקפי לב ושבץ.

במחקר DCCT השוו את התוצאות של איזון אינטנסיבי של רמות סוכר, לאיזון קונבנציונאלי, ב-1,441 חולים עם סכרת מסוג 1. במחקר השתתפו חולים בגילאי 13-39, בין השנים 1983-1989. באותו זמן, טיפול קונבנציונאלי כלל אחת משתי זריקות אינסולין ביום עם בדיקת שתן או בדיקת דם יומית. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול אינטנסיבי והתבקשו לאזן את רמות הסוכר קרוב לנורמה ככל הניתן. פירוש הדבר היה לשמור על ערכי Hemoglobin A1c (HbA1c) של 6% ומטה, ען לפחות 3 זריקות אינסולין ביום או משאבת אינסולין. (HbA1c משקף את ממוצע רמות הסוכר בדם במהלך 2-3 חודשים).

החוקרים פירסמו את תוצאות המחקר של DCCT בשנת 1993 ולפיהם איזון הדוק של סוכר מוריד משמעותית את הסיכון לפגיעה בעיניים, בעצבים ובכליות, בחולי סכרת מסוג 1. בסיום המחקר, ערכי HbA1c הממוצעים עמדו על 7% בקבוצת המשתתפים שטופלו באופן אינטנסיבי, לעומת 9% בקבוצה שקיבלה טיפול קונבנציונאלי, שעודדו לאמץ את שיטת הטיפול האינטנסיבי לאחר מכן. ממצאי DCCT הביאו לשינוי גדול בגישת הרופאים לטיפול בחולי סכרת מסוג 1.

החוקרים המשיכו לעקוב אחר המשתתפים, וראו כי איזון אינטנסיבי הוריד את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים. כמו כן, יתרון נוסף של איזון הדוק של רמות הסוכר כלל את ההשפעות הארוכות טווח שלו. היתרונות במהלך 6 השנים הראשונות של איזוןהדוק נשמרו גם לאחר שרמות הסוכר בדם עלו בהדרגה לערכי HbA1c של 8%, דומות לרמות בקבוצת המשתתפים שקיבלו טיפול קונבנציונאלי, שירדו.

בתוצאות שמתפרסמות כיום, נראה כי איזון הדוק של רמות הסיכון מקטין את הסיכון ל-CVD ב-42%, ואת הסיכון לאירוע רציני, כולל התקף לב או שבץ, ב-58%. מבין 1,375 המתנדבים שהמשיכו להשתתף במחקר, מספר אירועי CVD בקבוצת הטיפול האינטנסיבי היה קטן ב-50% ממספר האירועים בקבוצת הטיפול הקונבציונאלי (46 לעומת 98 אירועים). אירועים אלו כללו התקף לב, שבץ, אנגינה, ומחלת עורקים קורונרית שדרשו אנגיופלסטיקה או ניתוח מעקפים. 31 משתתפים שקיבלו טיפול אינטנסיבי (4%) ו-52 משתתפים שטופלו באופן קונבנציונאלי (7%) עברו לפחות אירוע CVD אחד במהלך תקופת המעקב הממוצעת של 17 שנים, מתחילת מחקר DCCT. הגיל הממוצע של המשתתפים עומד כיום על 45, 53% מהם גברים.

האם איזון סוכר חשוב גם בחולי סכרת מסוג 2? עדויות מצטברות מעידות כי איזון הדוק עוזר לכל חולי סכרת, אך קשה לשמור על איזון אינטנסיבי לאורך זמן, והוא יכול להביא לאירועי היפוגליקמיה, או רמות סוכר נמוכות בדם. חוקרים מצפים לקבל תשובה סופית ממחקר ACCORD, מחקר גדול הבודק דרכים להורדת הסיכון של מחלות לב ושבץ במבוגרים עם סכרת מסוג 2.

כמעט21 מליון איש בארה”ב, כ-7% מהאוכלוסיה, סובלים מסכרת, שהיא הגורם השכיח לעיוורון, אי ספיקת כליות וקטיעת איברים במבוגרים, וגורם עיקרי למחלות לב ושבץ. לפחות 65% מחולי סכרת ימותו מהתקף לב או שבץ, עם זאת, 2 מכל 3 חולי סכרת אינם מודעים לסיכון המוגבר.

סכרת מסוג 1 אחראית ל-5-10% מהמקרים המאובחנים של סכרת בארה”ב (עד 1 מליון איש). צורה זו של סכרת תוקפת לרוב ילדים ומתבגרים, הנזקקים ל-3 זריקות אינסולין ביום ומעלה, או טיפול במשאבת אינסולין, בכדי לשמור על רמות סוכר תקינות בדם, המונעות או מעכבות התפתחות סיבוכים ארוכי טווח. מרבית חולי סכרת מסוג 1 שקיבלו טיפול קונבנציונאלי לסכרת, כפי שהוגדר במחקר DCCT, פיתחו סיבוך אחד או יותר, כולל נזק ללב ולכלי הדם, עיניים, עצבים וכליות.

כיום, סיבוכים אלו הרבה פחות שכיחים במקרה שהחולים מתחילים טיפול אינטנסיבי מיד לאחר הופעת הסכרת.

לידיעה ב-DocGuide