ממחקר חדש עולה כי שימוש מקומי בג’ל Diclofenac, הניתן 4 פעמים ביום, מקל על תסמינים של OsteoArthritis (OA) של הברך.

מתן אורלי של NSAID גורם לפגיעה ניכרת במערכת העיכול, בעוד שבטיפול מקומי ב-NSAID, החשיפה הסיסטמית מוערכת בכ-10% בהשוואה לטיפול האורלי.

החוקרים עקבו אחר נבדקים עם OA יונילטארלי של הברך, עם סימנים רדיוגרפים, מדד כאב של לפחות 50 מ”מ בסולם Visual Analog Scale של 100 מ”מ , ולפחות כאב “בינוני” על סולם 4.

לאחר שלב הפוגה בו הפסיקו את הטיפול במשככי כאבים, הנבדקים חולקו באקראי לטיפול טופיקלי בג’ל Diclofenac Diethylamine, 1.16% (Voltaren, Emulgel, Novartis) או פלסבו שניתן למריחה על הברך, 4 פעמים ביום, במשך 3 שבועות. מניתוח תוצאות המחקר עולה כי 117 נבדקים השתתפו בזרוע Diclofenac ו-119 בזרוע הפלסבו. החוקרים איפשרו לנבדקים ליטול עד 4 כדורים ביום, של Acetaminophen במינון 500 מ”ג, כטיפול הצלה.

יעילות התפתחה במהלך השבוע הראשון, הגיעה לשיא במהלך השבוע השני, ונשמרה במהלך השבוע השלישי.

מהיומנים שניהלו הנבדקים עולה כי Diclofenac היה עדיף באופן משמעותי על פלסבו, בממוצע כאב בתנועה במהלך ימים 8-21 (הבדל ממוצע של 6 מ”מ במדד Visual Analog Scale, O=0.005). במהלך אותה תקופה, Diclofenac היה קשור בשיעורים נמוכים יותר כאב ספונטני.

הנבדקים שהיו תחת טיפול פעיל, היו בסיכון קטן יותר ממטופלי פלסבו, לדרג את יעילות הג’ל כטוב, טוב מאוד, או מצויין (69% לעומת 58%). בשבוע 3, מדד הכאב לפי Westen Ontario and Mcmaster Osteoarthritis Index Questionnaire השתפר ב-47% ו-29%, בהתאמה.

תופעות לוואי ותוצאות בדיקות המטולוגיות, כימיה, ובדיקות שתן היו דומות בשתי הקבוצות. השימוש בתרופות הצלה היה דומה בשתי הקבוצות.

לסיכום, יש לשקול טיפול ב-Diclofenac Gel כטיפול בחירה הולם לכאבי OA של מפרקים גדולים וקטנים.

J Rheumatol 2005;32:2384-2392.

לידיעה במדסקייפ